ד"ר בעז שפיגל

ד"ר
שפיגל בעז
טלפון: 
דוא"ל: 

פירסומים

מאמרים בכתבי עת

1]. 'מדוע נענע מלאך המוות את האילנות בפטירת דוד המלך?', שמעתין, 150 (תשס"ג), עמ' 312-286.

2]. 'מדוע 'יוסף מוקר שבי' קנה את הדג?', סיני, קלג (תשס"ד), עמ' מד-סט.

         3]. 'היין וסעודת הפורים - היבטים הלכתיים וספרותיים בסוגיית הבבלי, מגילה

         ז ע"ב', בד"ד, 15 (תשס"ד), עמ' 63-43.

4]. 'קנאת הבעל בפרשת הסוטה - גישות שונות בספרות התנאית ופשרן', שנתון המשפט העברי, כג (תשס"ה), עמ' 382-351.

5]. 'מהפכו של אחשורוש במשתה השני עם אסתר פן מיוחד של מעורבות שמימית בספרות הרבנית', מגדים, מג (תשס"ה), עמ' 118-87. 

6]. 'תפילותיו של אברהם – במקרא, במסורת ובפרשנות', סיני, קלח (תשס"ו), עמ' כח-עא.

7]. 'מילתא אגב אורחיה קמ"ל המונח ומאפייניו בסוגיות הבבלי', סידרא, כא (תשס"ו), עמ' 132-113.

8]. 'האם מלאך המוות ממית את החכמים? - לגישתם המיוחדת של הסתמאים',  (2008)79 HUCA,, חלק עברי, עמ' מט-פו.

9]. 'הכיצד לא ידעו אחשורוש והמן שאסתר יהודייה? – מגוון של גישות בספרות הרבנית', מגדים, מט (תשס"ט), עמ' 107-71.

10]. 'האם הראו לרבן גמליאל חלום אמת? - עיונים בבבלי ברכות כח, א', סיני, קמח (תשע"ה), עמ' כט-עב.

11]. 'מדוע לא הוזכר הרן בנאומו האחרון של יהושע - הרן בראי הספרות הרבנית', מגדים, נז (תשע"ח), עמ' 66-31.

 

בדפוס:

12]. 'במה זכה עוג "שפלט מדור המבול" - שלוש גישות בספרות הרבנית', סיני (49 עמ').

13]. 'מה שתו המצרים במכת דם? - עיון בספרות המדרשים ובספרות הראשונים', "אורשת", ח' (19 עמ').

 

***

 

פרקים ו/או מאמרים בתוך ספרים

  1. 'נרבה זכויות כרימון', בתוך: זכויות כרימון סימני ראש השנה מקורות, מאמרים ומחשבות, לזכרו של איל יהושע יברבוים הי"ד, רחובות, תשס"ד, עמ' 144-135.
  2. 'מדוע דווקא לערי מקלט היה שילוט "על פרשת דרכים"? בתוך: והנה רבקה יוצאת, עיונים במדעי היהדות לכבוד רבקה דגן, ירושלים, תשע"ז, עמ' 293-283.

 

***

 

פרסומים בבמות נוספות - השייכים לתחום ההוראה והלימודים:

דף שבועי, אוניברסיטת בר אילן [בשנים: תשנ"ה-תשע"ט], לפי הפירוט הבא:

1]. 'הפסד מצוה כנגד שכרה', פרשת חוקת, תשנ"ה, מס' 86.

2]. 'אמר רבי יצחק - כיבוד אב?', , פרשת בראשית, תשנ"ו, מס' 102, עמ' 2-1.

3]. '"החדש הזה לכם" - קידוש החודש וקידוש הלבנה', פרשת שמיני, שבת החודש, תשנ"ז, עמ' 3-1.

4]. '"הקב"ה ליבא בעי" - נדבת הלב בתרומת המשכן', פרשת תרומה, תשנ"ט, מס' 276, עמ'  6-3.

5]. 'שמונה חוטים שבציצית - 'בתר מחשבה אזלינן'', פרשת שלח לך, תשנ"ט, מס' 291, עמ'   6-3.

6]. '"המעביר בניו בין גזרי ים סוף" - על הצורה שבה נקרע הים ומשמעויותיה', פרשת בשלח, תש"ס, מס' 323, עמ' 6-3.

7]. '"חתן שנראה בו נגע" - הכיצד?!', פרשת מצורע ופסח, תש"ס, מס' 336, עמ' 4-1.

8]. 'על אמותיהן של כוהנים המספקות מחיה וכסות לגולים לערי מקלט', פרשות מטות-מסעי, תש"ס, מס' 351, עמ' 6-3.

9] 'מלאכים הנבראים ממצוות במחיצת יעקב אבינו', פרשת ויצא, תשס"א, מס' 370, עמ' 5-1.

10] 'מדוע לא הזמין בעז אנשים רבים לחתונתו?', פרשת במדבר וחג השבועות, תשס"א, מס' 394, עמ' 9-5.

11] 'אֵילו של אברהם אבינו', פרשת וירא, תשס"ב, מס' 417, עמ' 7-4.

12] 'מדוע חשוב בפורים לדעת או שלא לדעת "בין ארור המן לברוך מרדכי"?', פרשת תצוה-שבת זכור, תשס"ב, מס' 433, עמ' 4-3.

13] 'בקר ויודע ה' את אשר לו', פרשת קרח, תשס"ב, מס' 448, עמ' 3-1.

14] 'מדוע יעקב פרכס לצאת', פרשת תולדות, תשס"ג, מס' 469, עמ' 4-3.

15] 'מדוע לא העיר דמא בן נתינה את אביו?', פרשת יתרו, תשס"ג, מס' 480, עמ' 4-2.

16] 'ביום הכותי כל בכור', פרשת במדבר, תשס"ג, מס' 498, עמ' 3-1.

17] 'נרבה זכויות כרימון', ראש השנה, תשס"ד, מס' 515, עמ' 6-4.

18] 'יסוד ההצלה בפורים - התפילה', פרשת תצוה, תשס"ד, מס' 538, עמ' 4-3.

19] 'הכיצד לא ידעו אחשוורוש והמן שאסתר יהודיה', פרשת צו ופורים, תשס"ה, מס' 593, עמ' 3-1.

20] '"רחל מבכה על בניה" על כוחה של תפילה וההיענות לה', פרשת ויחי, תשס"ו, מס' 635, עמ' 4-3.

21] 'לפשר האמירה "אם מזרע היהודים מרדכי"', פרשת תצוה ופורים, תשס"ו, מס' 643, עמ' 4-2.

22] 'אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה', פרשת כי תבוא, תשע"ב, מס' 983, עמ' 3-1.

23]  'ליהודים היתה אורה ושמחה' - על מה?', פרשת תצווה ופורים, תשע"ג, מס' 1006, עמ' 6-4.

24] 'לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל', פרשת נח, תשע"ד, מס' 1037, עמ' 4-2.

25] 'כיצד יתיישב הכתוב "וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה" - עם דברי חז"ל שגם עוג ניצל מן המבול?', פרשת נח, תשע"ז, מס' 1193, עמ' 4-3.

26] 'מה שתו המצרים במכת דם?', פרשת וארא, תשע"ח, מס' 1253, עמ' 3-1.

27] 'מדוע הסתכן אברהם כדי להציל את לוט?', פרשת לך-לך, תשע"ט, מס' 1290, עמ' 2-1.

 

דף "מאורות", מכללת אורות ישראל [בשנים: תשס"ז-תשע"ז], לפי הפירוט הבא:

1] 'האם הניסים שנעשו לאבותינו ניכו להם מזכויותיהם'?, פרשת אחרי מות-קדושים, גליון כ"ח, תשס"ז, מסכת אבות, פרק ה משנה ד, מס' 134; ומשם נדפס שוב בספר: אבות ומאורות (עיונים במסכת אבות), אלקנה, תשס"ח, עמ' 203-201.

2] 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי" או "לבקר בהיכלו"?, פרשת נשא, גליון ל"ו, תשס"ח, ספר תהלים, פרק כז, מס' 193 ומשם נדפס שוב בספר: מאורות תהלים (עיונים במזמורי תהלים), אלקנה-רחובות, תשע"א, עמ' 81-78.

3] 'הללויה כי טוב זמרה לאלוקינו', פרשת וישלח, גיליון ח, תשע"ב, מס' 377.

4] 'ברכת הקשת וראייתה', פרשת שמיני, גיליון כ"ו, תשע"ד, מס' 496.

5] 'ושעירי עזים נעשה ברצון', פרשת משפטים, גיליון י"ח, תשע"ה, מס' 541.

6] '"ובנחה יאמר שובה ה'" - על נוכחות השכינה בישראל', פרשת וילך, גיליון נ"ג, תשע"ז, מס' 627.

קורסים

קורס 02-373-01 אגדה- מבוא ומבחר טקסטים 1 שעה שנתית (לכלל הסטודנטים)

קורס 02-373-02 אגדה- מבוא ומבחר טקסטים 1 שעה שנתית (לכלל הסטודנטים)

קורס 02-374-01 מלאכים וגיבורי על בסיפורי התלמוד 1 שעה שנתית (לכלל הסטודנטים)

קורס 02-374-02 מלאכים וגיבורי על בסיפורי התלמוד 1 שעה שנתית (לכלל הסטודנטים)

קורס 02-471-71 חגים וזמנים- א' (סתיו-חורף) 1 שעה שנתית (לבוגרי בתי"ס כלליים)

קורס 02-471-72 חגים וזמנים- א' (סתיו-חורף) 1 שעה שנתית (לבוגרי בתי"ס כלליים)

קורס 02-472-72 מנהגי השבת ושולחנה 1 שעה שנתית (לבוגרי בתי"ס כלליים)

קורס 02-472-73 מנהגי השבת ושולחנה 1 שעה שנתית (לבוגרי בתי"ס כלליים)

קורס 02-474-71 חגים וזמנים- ב' (אביב-קיץ) 1 שעה שנתית (לבוגרי בתי"ס כלליים)

קורס 02-474-72 חגים וזמנים- ב' (אביב-קיץ) 1 שעה שנתית (לבוגרי בתי"ס כלליים)

קורס 02-499-01 עולמם של חכמים 2 שעות שנתיות (לכלל הסטודנטים)

קורס 02-499-02 עולמם של חכמים 2 שעות שנתיות (לכלל הסטודנטים)

קורס 02-499-03 עולמם של חכמים 2 שעות שנתיות (לכלל הסטודנטים)

תחומי מחקר

את דרכי האקדמית התחלתי בחקר ספרות הדרוש במאות הי"ז, הי"ח והי"ט. סביב היצירה המגוונת הזאת נעשתה עבודת המחקר שלי לתואר השלישי, אשר התמקדה בעיקר ביצירה המוגדרת: 'הדרוש ההלכתי'.

משנת 2000 ואילך, עסקתי, ואני עדיין עוסק, בעיקר בחקר הספרות התלמודית והמדרשית ובחקר הספרות הרבנית. כל מאמרי הם בתחומי הספרות הענפה הזאת, וגם הקורסים שאני מעביר שייכים לתחומי הדעת הללו.