ד"ר יצחק עמר

קורות חיים

השכלה:
תשע"ד תואר שלישי Ph.D אוניברסיטת בר-אילן תנ"ך
תשע"א תואר שני M.A אוניברסיטת בר-אילן תנ"ך
תשנ"ט תואר ראשון B.A מכללת ליפשיץ תנ"ך
נושא עבודת התזה:

"גד החוזה ונתן הנביא ויחסם לדוד המלך". בהנחיית: פרופ' מיכאל אביעוז

נושא עבודת הדוקטורט:

"דמותו של אחז מלך יהודה בספר מלכים (מלכים ב טז): עיון  דיאכרוני סינכרוני". בהנחיית: פרופ' מיכאל אביעוז

 

פרסומים

רשימת פרסומים:

פרסומים שפיטים:

“Chaotic Writing as a Literary Element in Ahaz's Story (2 Chr 28)", Vetus Testamentum (2016), pp. 349-364

"The Twofold Literary Structure of the Chronistic Narrative of David in Chronicles (1 Chr. 11-29)", Scandinavian Journal of Old Testament (2016), pp. 261-279

בין מותו של שאול למותו של יאשיהו בספר דברי הימים", בית מקרא סב (תשע"ז), עמ' 80–108

"The Characterization of Rehoboam and Jeroboam as a Reflection of the Chronicler’s View of the Schism", Journal of Hebrew Scripture (2017), pp. 1-19 

דוד המלך וגד החוזה",Jewish Studies Internet Journal 14 (2018)  עמ' 1–26.

“Form and Content in the Story of Asa in 2 Chr 13:23b-16:14: A Diachronic-Synchronic Reading”, Vetus Testamentum 69 (2019), pp. 337-360.

"נישואין ולידה בספר דברי הימים", מדעי היהדות 54 (תשע"ט), עמ' 17–42.

        “"Expansion and Exile in the Chronicler’s Narrative of the Two and a Half Tribes (1 Chr 5:1-26)”,  Journal for the Study of the Old Testament 44 (2020), pp. 357-376.

"Three Wicked Kings and One Promise: Reconsidering the Question of the Eternalness of the Davidic Dynasty in the Book of Chronicles”, ZAW  132 (2020), pp. 558-572. 

מאמרים שהתקבלו לפרסום:

"The Last Chapter of Chronicles (2 Chr 36): Synchronic Reading", JANES, 29 printed pages.

פרסומים שאינם שפיטים:

"דוד, נבל ואביגיל: מבנים קדקודיים בשמ"א כה ומשמעותם", מגדים לד (2002), עמ' 101-85. 

"פרקי שאול – פנים ואחור", מגדים לה (2002), עמ' 71-92   C

"דוד המלך, גד החוזה ונתן הנביא עיון ביחסי מלך ושני נביאים", מגדים מב (2005), עמ' 48-39   

'"וינחם האלהים על הרעה' – 'וינחם ה' כי עשה את האדם' בין סיפור יונה לסיפור נח", מגדים מה (2007), עמ' 86-73. 

"תופעת הנס והעל־טבעי בפירושו לתורה של שמואל דוד לוצאטו (שד"ל)", חמדעת יג (2020), עמ' 49-25.   

תחומי מחקר

תחומי מחקר:

חקר המקרא ההיסטוריוגרפי מהיבטים סינכרוניים ודיאכרונייםחקר ספר דברי הימים-גישה דיאכרונית וגישה סינכרונית, והשילוב ביניהן;
פרשנות לתורה של רבני מרוקו (בעיקר זו שנכתבה בתקופת הפרוטקטורט הצרפתי שהוחל במרוקו במרץ 1912)

פרופיל אקדמי:

מאז כניסתי לאוניברסיטה בשנת 2009 נמשכתי אל חקר המקרא ההיסטוריוגרפי מהיבטים סינכרוניים ודיאכרוניים. בעבודת התזה שלי (2011, בהנחיית פרופ' מיכאל אביעוז) עמדתי באופן סינכרוני ודיאכרוני על מערכת היחסים בין דוד לשני הנביאים בתקופתו גד ונתן.

הדיסרטציה שלי (2014, בהנחיית פרופ׳ מיכאל אביעוז) המשיכה לעסוק בצדדים ספרותיים ודיאכרוניים. העבודה עסקה בדמותו של אחז מלך יהודה בספר מלכים בהיבטים דיאכרוניים וסינכרוניים. בחלקה הראשון של העבודה ביקשתי לאפיין את הסיפור המקראי על אחז ככזה שהושפע מעריכה מאוחרת על ידי עורך דויטרונומיסטי גלותי (Dtr2). בחלק הסינכרוני של העבודה השתדלתי לחשוף באמצעים ספרותיים מגוונים את התהליך החיובי שהכתובים מתארים את אחז, בניגוד למגמות הרווחות במחקר.

לאחר סיום כתיבת הדיסרטציה, השקעתי את מיטב זמני בנושא שלא בא לידי ביטוי כלל בעבודותיי הקודמות והוא: חקר ספר דברי הימים. בארבע השנים האחרונות פרסמתי עשרה מאמרים בבימות חשובות מאוד. הקו המשותף לרובם הוא שהם מבקשים לעמוד על טיבו של הספר מתוך הספר עצמו ולאו דווקא מתוך הזיקה למצע שלו (Vorlage), כלומר לספרים שמואל ומלכים.

הכתיבה המחקרית שלי מבקשת להתבונן בספר באמצעות שתי נקודות מבט: בגישה דיאכרונית ובגישה סינכרונית, וכמובן בשילוב ביניהן.

בגישה הדיאכרונית אני מבקש להתחקות אחרי רבדי עריכה שונים בספר. כך, למשל, במאמרי שפורסם בכתב העת Vetus Testamentum (2019) אני דן בסיפור אסא (דה"ב יד-טו) בהיבטים דיאכרוניים ומזהה בסיפור שכבות עריכה שונות שהותירו בטקסט קשיים לא מבוטלים.

אמנם קריאה דיאכרונית אין בכוחה ליישב את כל הבעיות ועל כן אני מבקש לקרוא את הסיפורים השונים גם בקריאות ספרותיות סינכרוניות שעד כה לא מצאו את מקומן בחקר ספר דברי הימים. ככלל, עסק המחקר לרוב בשאלת המגמה של הספר, מועד כתיבתו, היחס שלו למצע (Vorlage), אך הזניח מאוד את הניסיון לקרוא את הספר כפי שהוא לפנינו ולדלות ממנו את המאפיינים הספרותיים השונים. ספרו של פרופ׳ יצחק קלימי הניח את היסודות לזיהוי מאפיינים ספרותיים בספר, אך לא הונחה אצלו הקומה השנייה באשר לאופיים ותפקידם בסיפור.

במגוון מאמרים שפרסמתי ביקשתי להתחקות אחר המאפיינים הספרותיים הללו ותרומתן להבנת הספר ולמסר הכללי העולה ממנו. כך למשל במאמר שפרסמתי בכתב העת Scandinavian Journal of Old Testament (2016) על פרקי דוד בספר, ביקשתי לאפיין את הכתיבה הכרוניסטית על דוד בעזרת אמצעים אומנותיים-ספרותיים שלא ניתנו להם מקום עד כה במחקר. גם במאמר שפרסמתי בכתב העת Journal of Hebrew Scripture   (2017) באשר לסיפור פילוג הממלכה, ביקשתי לנתח את הסיפור מהיבטים סינכרוניים העוסקים בדמויות עצמן ופחות ברקע ההיסטורי של הסיפור ובזיקה שלו לספר מלכים. מאמר שמבקש להתחקות על הדמות ומאפיינה פרסמתי בכתב העת בית מקרא (2018), שם ניתחתי את היחס בין שאול ליאשיהו. באחד המחקרים שלי שפורסם בכתב העת Vetus Testamentun (2016) עיינתי בסיפור אחז בספר דברי הימים (דה"ב כח). במאמר זה השתדלתי להדגים את יכולות הכתיבה היצירתית של הכרוניסט לתאר את תקופתו הכאוטית של אחז וממילא להדגים בכך את רשעותו הגדולה.

במחקרים עכשוויים שלי שראו אור לאחרונה, אני דן בתפיסת הגלות של הכרוניסט כפי שהיא משתקפת בדה"א ה׳ (Journal for the Study of the Old Testament). בעיון מחדש בסוגיה שהמחקר כמעט ולא נדרש אליה: נישואין ולידה כחלק מדוקטרינת הגמול של הכרוניסט (מדעי היהדות). ובגישה מחודשת לדיון המחקרי באשר לתפיסת הגמול בספר דברי הימים (ZAW). כחלק מהמגמה שלי להתבונן על הספר במבט סינכרוני, המחקר האחרון שלי התפרסם על ניתוח ספרותי וקריאה צמודה של פרק הסיום של ספר דברי הימים, בעזרת ניתוח ספרותי ובעיקר באמצעות עיקרי התפיסה המחקרית של Redaction Criticism  שעניינה חשיפת אמצעי העריכה המובלעת של טקסטים מקראיים לאור גישות מודרניות המבקשות לקחת בחשבון את מגון חלקי היצירה (JANES)

כחלק מהמגמה שהוצגה לעיל, בכוונתי לכתוב בקרוב ספר שיעסוק בממד הסינכרוני-ספרותי שיש בספר דברי הימים.

במקביל לכתיבתי על ספר דברי הימים, אני שוקד בשנה האחרונה על כתיבת מאמרים שעוסקים בפרשנות לתורה של רבני מרוקו, ובעיקר זו שנכתבה בתקופת הפרוטקטורט הצרפתי שהוחל במרוקו במרץ 1912. בכתיבתי אני מבקש לבחון את התמודדותם של רבני מרוקו עם המודרנה כפי שהיא משתקפת בפירושם מתוך הנחה שאין לך פירוש שלא משוקעים בו מהלכי התקופה אם הרבה ואם מעט. כך, למשל, בשנה זו התחלתי לחקור את פירושו של  הרב ישועה שמעון חיים עובדיה שחי ופעל בעיר צפרו במרוקו בין השנים 1952-1872 וחיבר פירוש לתורה בשם ״תורה וחיים״. מאמר אחד (נשלח לפרסום לכתב העת ׳פעמים׳) עוסק ביחסו לאבות ולחטאי האבות בספר בראשית, ומאמר אחר שכתיבתו הסתיימה בימים אלו עוסק ביחסו למודרנה כפי שהיא משתקפת בפירושו.

בעתיד אני מתכוון לשלב בין שתי הדיסציפלינות הללו (על אף המרחק ביניהן) ולהרחיב עוד את העיסוק בהן.

מלבד עבודתי המחקרית אני מבקש בכל השיעורים שלי באוניברסיטה ׳להחיות׳ את לימוד התנ״ך בעיני הסטודנטים. אני משתדל להרצות את הדברים בצורה מעניינת וחיונית, מתוך הנחה כי משיכת תשומת הלב של הסטודנטים תביא אותם בעתיד לראות בתנ״ך ספר שראוי לחקור אותו ולעיין בו. אין זה סוד כי לימוד התנ״ך בארץ בעיקר בבתי הספר (שם לימדתי וניהלתי במשך 18 שנה) אך גם במוסדות להשכלה הגבוהה הוא בכי רע. אני סבור כי תפקידי באוניברסיטה, לצד מחקר ברמה טובה ואיכותית, הוא לתקן במשהו את הרושם הזה ואת המציאות הזו. אני רואה בכך משימה חשובה מאוד, ונראה לי, כי במשך שש השנים שאני מרצה באוניברסיטה, בעיקר בבית הספר ללימודי יסוד, הצלחתי לגרום ללא מעט סטודנטים לבחון מחדש את יחסם אל ספר הספרים ואל הסיפורים שבו.