פרופ' יצחק גוטליב

תחומי מחקר:

לשון המקרא- עיונים אטימולוגיים; הגישה הספרותית למקרא; המעבר ממקרא לספרות חז"ל בתחומי הלשון והסגנון; פרשנות המקרא בימי הביניים

פרופיל אקדמי:

א. לימודים

מאז ומתמיד התעניינתי במקרא ובלשון העברית. זכיתי בתואר חתן התנ"ך בארצות הברית בשנת 1962, ושוב בירושלים בשנת 1963 בחידון העולמי הראשון לנוער. כתלמיד ב.א. בישיבה אוניברסיטה, התמחיתי בתחום ספרות אנגלית ובמקביל למדתי עברית, ארמית ואכדית. במסגרת לימודי התואר השני, הפעם בתחום המקרא, למדתי גם ערבית וטקסטים באוגריתית. את עבודת ה-מ.א. כתבתי בנושא השירה המקראית בהדרכת מורי לאכדית, פרופ' א' סקייסט.

זכיתי במילגה ללימודי התואר השלישי באוניברסיטת ,NYU שם שמעתי הרצאות במקרא ובלשונות המקרא מפי פרופ' מ"ה גושן-גוטשטיין ופרופ' י' קוטשר, זכרונם לברכה. בתום שנתיים, הזמין אותי קוטשר לעלות ארצה כדי להשלים את לימודיי באוניברסיטה העברית. במשך שנת השתלמות בירושלים כתלמיד מחקר (1970-1969) שמעתי שיעורים במחלקה ללשון העברית מפי המורים ש' מורג, י' קוטשר, ח' רבין, ויבל"ח, זאב בן-חיים. כתבתי עבודה סמינריונית לפרופ' מורג על "הלשון הארמית בספר הגדות התלמוד" שזכה בציון לשבח. באותה שנה למדתי ערבית במח' לערבית והמשכתי בשנה שלאחריה.

ב. עבודת הדוקטורט

לאחר שנת השתלמות בארץ התחלתי בכתיבת הדוקטורט בהדרכתו של פרופ' גושן, בנושא "המודעות הלשונית של חז"ל בדרשותיהם על פי ספרי דברים". בדקתי את הידע הלשוני בדרשות הלכה ואגדה וסווגתי את המידע הלשוני על פי תחומי הבלשנות המקובלים: הגה, צורות, אוצר מילים, סמנטיקה. הדיסרטציה נמסרה לאוניברסיטתNYU   וזיכתה אותי בפרס המייסדים (Founders’ Day Award ). לימים, פרופ' גב"ע צרפתי, חתן פרס ישראל, התייחס לעבודתי במאמר שפרסם בספר Studies in Ancient Hebrew Semantics, ed. T. Muraoka, Louvain 1995, ובסופו הוא העיר:

I must shamefully avow that only after the completion and delivery of the present paper I became acquainted with Isaac Gottlieb’s important works on this subject, viz. “The Language Background of Drashot Hazal in Sifre Deuteronomy” (Ph.D. Thesis, NYU, 1972), “Formula Comparison in Midrash Research” (JQR 70 [1979], pp. 28-40), “Midrash as Biblical Philology” (JQR 75 [1984], pp. 134-161). This lack of knowledge is a serious flaw in my paper. It is remarkable that by pure chance my terms “Explicit explanation”, “Implicit explanation” are somehow parallel to Gottlieb’s terms “Explicit information”, “Implicit information”.

ג. מפעלי מחקר

בשנת 1972 הצטרפתי למחלקה ללשון העברית באוניברסיטת הנגב, שם לימדתי עברית מקראית, ארמית ולשון חז"ל במשך שש שנים. בשנת 1978 ביקש ממני גושן-גוטשטיין לעבוד באחד הפרויקטים הראשונים שלו במכון ללכסיקוגרפיה באוניברסיטת בר אילן - המילון ללשון חז"ל. תפקידי היה לעבור על אוסף ספרי היובל והזיכרון באולם הקריאה ולסכם את חידושי הלשון שנמצאים במאמרים. הכרטסת שיצרתי נמצאת עד היום במחלקה ללשון העברית ועומדת לרשות החוקרים.

בשנת 1980 עברתי לעבוד במכון לתולדות חקר המקרא היהודי שליד המח' לתנ"ך. הפרויקט– המקרא בפרשנות חז"ל—לקח על עצמו להציג את מדרשי חז"ל כפרשנות המקרא ואת הדרשות כפרשנות לשונית ועניינית. הנושא נשען במידה מסוימת על רעיונות שגיבשתי בדיסרטציה שלי שכתבתי בהנחיית גושן-גוטשטיין (ראה לעיל סעיף ב) ולכן נעניתי להזמנתו להצטרף לצוות החוקרים. לאחר מספר נסיונות, התמקד פרויקט "המקרא בפרשנות חז"ל" באיסוף מואר של כל הדרשות על ספרי תרי עשר. לאחר שנים רבות של איסוף הדרשות וניצוחן, התוצאה היתה הספר המקרא בפרשנות חז"ל: הושע,  בהוצאת אוני' בר-אילן, 2003. חלקִי בספר הוא המבוא, ובו דיון על הדרש כפרשן המקרא, הסבר השיטה שהפעלנו לרישום הדרשות וכיצד להפיק תועלת מן הספר לצורכי מחקר במקרא ומדרש. בגוף הספר אספתי, ערכתי והסברתי את הדרשות על ששה פרקים בהושע וכתבתי את הסיכומים בסוף כל פרק ובסוף הספר (ראה פירוט ברשימת הפרסומים, עמ' 4). המשכתי לעבוד בפרויקט זה גם לאחר פרסום הכרך בשנת 2003 ואספתי דרשות לספר יונה (מטרת המפעל להוציא כרכים על כל תרי עשר). כרך על יואל ונחום, שלא השתתפתי בו, מוכן להדפסה.

ד. מחקרים שפורסמו

פרסומיי הראשונים היו בתחום לשון המקרא, במיוחד עיונים אטימולוגיים— המאמרים על המילים גבא, גבי, עבוט-נעבצן (עמ' 4, מאמרים 7, 8, 10). כן פרסמתי שני מאמרים בלשון המקרא מתוך הדיסרטציה (שם, מאמרים 9, 12). חלק מן המאמרים עסקו בקו התפר בין לשון המקרא ולשון חז"ל (שם, מאמרים, 7, 8, 13, 14). ביתר פירוט, בתחום אוצר המילים, עסקתי בתיארוך טקסטים על פי אוצר מילים ותחביר. כאלה היו המאמרים על הביטוי בתלמוד "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות" והשוואתו לביטויי "אם–אם" במקרא; על השימוש "עמד= להתקיים" שהוא סימן לעברית מקראית מאוחרת. בתחום הדקדוק כתבתי על המלה "גבִי—מיכל לאחסון מים" ודנתי במשקלי השמות הסגוליים בלשון המקרא ובלשון חז"ל; על המלה "נעבצן" במסמכי יב שלדעתי קשורה למילים עבוט במקרא, עביט בלשון חז"ל. בתחום הסגנון, התעניינתי במטבעות לשון של סיום בספרי המקרא (עמ' 6, מאמר 2,"סוף דבר"), בשני ביטויים לתחילה וסוף (שם, מאמר 7) ובנוסחאות פתיחה בספרות התורה (שם, 8).

העיון באוצר מילים וסגנון קירב אותי לתחום הגישה הספרותית למקרא ובמיוחד לחמש מגילות. פרסמתי מאמר אחד על הסיפור בספר בראשית (עמ' 4, מאמר 2) ושני מאמרים על קהלת, מאמר על שיר השירים ושני מאמרים על פרשנות המדרש למגילת אסתר. בכל אלה בא לידי ביטוי המעבר ממקרא לספרות חז"ל בתחומי הלשון והסגנון. כך במאמרים על קהלת הראיתי איך פרקי אבות, המשכו של ספרות החוכמה המקראית, נסמך על לשונה ורעיונותיה של ספרות החוכמה בכלל (מאמר באנגלית) ושל קהלת בפרט (מאמר בעברית). באחד המאמרים על אסתר טענתי, שבמספר מקרים (אסתר, שיר השירים, קהלת) המדרש בא להגן על ספרים אשר נחשבו לא-ראויים לבוא בתוך הקנון המקראי. המאמר השני עוסק בגישה הספרותית לאסתר, שמבינה את היצירה כקומדיה, בהשוואה לפרשנות המסורתית למגילה.

פרשנות המקרא בימי הביניים: בעקבות הקורסים שאני מלמד הן בלימודי יסוד והן במחלקה (ראה להלן, סעיף ח), חקרתי את פרשנות ימה"ב והתמקדתי בנושא אחד, הוא שאלת הסדר ("מוקדם ומאוחר") בתורה. הקדשתי לכך שלושה מאמרים, "אין מוקדם ומאוחר בפירוש הרמב"ן לתורה"(1994), "סמיכות פרשיות בפירושי ראב"ע"(2000), "'למה נסמכה' בפירוש רש"י"(2001). באביב 2001 עשיתי שבתון כחוקר אורח במחלקה ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת הארווארד. החלטתי אז להתמקד בכתיבת ספר המבוסס על מאמרים אלה. אך לפני זה היה צורך להשלים את הספר הראשון, המקרא בפרשנות חז"ל: ספר הושע (ראה לעיל, סעיף ג. מפעלי מחקר) שיצא לאור בשנת 2003.

בשנת השבתון התחלתי לכתוב את הספר שנקרא יש סדר למקרא –חז"ל ופרשני ימי הביניים על מוקדם ומאוחר בתורה (עמ' 6, ספרים [מחבר], 1). הספר מראה איך שמרו פרשני ימה"ב על המינוח הקלאסי של סמיכות פרשיות ו"אין מוקדם ומאוחר בתורה" מתוך ספרות התלמוד והמדרשים ובו בזמן העניקו תוכן חדש לביטויים אלה על סמך הגישה הפרשנית החדשה של דרך הפשט. הספר התקבל לפרסום ע"י הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס בשיתוף ההוצאה לאור של אוניברסיטת בר-אילן ויצא לאור באדר תשס"ט (2009).

ה. עריכה מדעית

בינואר 2004 יצא לאור בהוצאת מאגנס הקובץ שמואל דוד לוצאטו: 200 שנה להולדתו, אוסף של 14 מאמרים בארבע שפות שהושמעו בכנס שד"ל. את הכנס יזמתי ואירגנתי ביחד עם הפרופ' חנה כשר ופרופ' יום טוב עסיס. בכנס השתתפו מומחים לשד"ל ולתקופת ההשכלה מהארץ, מצרפת ומאיטליה, והוא נערך יום אחד בבר-אילן ויום אחד באוניברסיטה העברית. עורכי הספר הם ראובן בונפיל מהאוניברסיטה העברית, חנה כשר מהמחלקה לפילוסופיה יהודית ואני.

בעבר תרגמתי וערכתי מספר קורסים במדעי היהדות לאוניברסיטה הפתוחה. כן תרגמתי וערכתי את המאמרים שמלווים את מהדורת הפקסימילה המהודרת של מחזור וורמייזא (וורמס) מן המאה ה-13. השלמתי תרגום לאנגלית ועריכה של המבוא שכתב פרופ' מנחם כהן למקראות גדולות הכתר (עמ' 6, ספרים [עורך], 2). ההקדמה בגירסתה האנגלית התקבלה לפרסום ע"י ההוצאה לאור של בר-אילן אך הוצאת הספר מתעכבת כי פרופ' כהן רוצה להשלים מספר כרכים של הכתר עצמה (שמות, חמש מגילות).

ו. מחקרים מתוכננים

הספר הבא ישווה את עמדותיהם של מפרשי ימה"ב בדבר סגנון המקרא וענייני ספרות נוספים עם אלה של המחקר המודרני והביקורת המקראית. הריטב"א, מגדולי הראשונים הספרדים במאה ה-14, כותב: "דמשנה תורה דברי משה הן" (חידושיו למסכת ברכות דף כא ע"ב). אנחנו יודעים שהאסכולה הצרפתית של פרשנים שבאו לאחר רש"י כבר במאה ה-12 השתמשה במונחים כגון "מסַדר המקרא", "בעל הספר" ובביטוי "כתב משה" וכן מצאנו גם בכתבי בנו של רבי יהודה החסיד מאשכנז. יש כאן מודעות לפעולות עריכה בתורה; למה לא מצאנו המשך לדעות כאלה בדורות הבאים? האם מטעמי הפולמוס נגד נוצרים ומוסלמים הושתקו רעיונות כאלה? או שמא מפני שהם נחשבו ניצני הביקורת? הספר ירכז את דעות המפרשים, וכנגדם יציג את דעות המבקרים על פעולות העריכה וסידור הטקסט בספרים שונים בתנ"ך. הספר מיועד לחוקרי המקרא, אך אני מקווה שהוא גם יתרום לשיח הציבורי הדתי על הקשרים בין דת למחקר (ראו להלן, סעיף ח, תחומי הוראה). כבר נגעתי בנושא זה במאמר ביקורת שכתבתי, ראו לעיל, עמ' 7, מס' 3). על רעיון הספר דיברתי עם מנהל הוצאת מאגנס, שהוציאה את הספר האחרון שלי,  והוא ביקש את הזכות להוציאו תוך שנתיים מעת מסירת כתב היד.

בו בזמן אני מסדר את שיעוריי בנושא "חמש מגילות" ומתרגם אותם לאנגלית (ראו למטה, ח. תחומי הוראה) כדי להציג לפני הקורא האמריקאי את הגישה הספרותית לחמש המגילות. הוראת המקרא בארץ מסתמכת על דיוקים בלשון המקרא ובסגנונו ועל קריאה צמודה של הטקסט, בשילוב ידע גיאוגרפי וריאליה אחרת כרקע לספר הנלמד. במתודה זאת יש משום חידוש גדול לעומת לימוד תנ"ך בחו"ל. על אף הקושי להעביר דיוקי לשון וסגנון במקרא בשפה האנגלית, אנסה לעשות כן על בסיס המאמרים שכבר פרסמתי בתחום המגילות (לעיל, סעיף ד) ועל בסיס שיעוריי בתחום המגילות ביחידה ללימודי יסוד בבר-אילן. ציר הספר הוא קשת היחסים בין גבר לאשה בשיר השירים, בין אשה לאשה ברות, בין אדם לאלוהיו באיכה, בין אדם לחבירו בקהלת, בין יהודים וגויים באסתר. כן נחקור אהבה ברות ושיר השירים, אבלות באיכה, תהיות על החיים בקוהלת. כאמור, הרעיון הוא להציג גישה ישראלית ללימוד התנ"ך לציבור קוראי אנגלית.

ז. הנחיה

הדרכתי ואני ממשיך להדריך תלמידי מחקר. הדוקטורנטית הראשונה שלי, מרים הופמן-סקלרץ, כתבה על השפעת ראב"ע על פרשנות רמב"ן וזכתה במילגת הנשיא (2002). אביגיל ראק, תלמידת מ.א. שהנחיתי, מצאה בעזרתי נושא מתאים לעבודת הדוקטור, בתחום דרכו הפרשנית של ר' יוסף אבן-כספי. גם היא זכתה במילגת הנשיא. תלמידה נוספת שקיבלה בהדרכתי את תואר ה-מ.א. בהצטיינות, ליסה פרדמן, השלימה זה עתה תואר שלישי. מיכל דל כתבה תיזה בנושא הפולמוס נגד הריפורמה בפירושיהם לתורה של רי"צ מקלנבורג ומלבי"ם. על סמך הצעת המחקר שהגישה, היא קיבלה מילגה ממכון ליאו באק. עם סיום הדוקטורט זכתה בפרס על שם פנחס חורגין ובמילגה מטעם קרן איהל. תלמיד קוריאני, קים ג'ין-סאן, כותב עבודת דוקטור על הסיפור בנביאים ראשונים מן ההיבט הסוציולינגויסטי. בנוסף, הוזמנתי על ידי פרופ' ירחמיאל ברודי מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטה העברית להדריך ביחד איתו סטודנט שכתב על הפירושים ההלכתיים של הרלב"ג לתורה. גם הוא זכה השנה (2009) בתואר מטעם האוניברסיטה העברית.

ח. תחומי הוראה

במחלקה לתנ"ך, הופקדו בידי קורסים בלשונות המקרא: יסודות הלשון והתחביר במקרא, ארמית מקראית וארמית של התרגומים. בלימודי יסוד התמחיתי בתחום "חמש מגילות—גישה ספרותית". בשנים האחרונות הפניתי את התעניינותי לתחום פרשנות המקרא בימי-הביניים. אני מלמד סמינריון בנושא פרשנות ימי הביניים וקורס החובה, "עיון משווה במפרשי ימה"ב". שנים רבות לימדתי גם "המקרא-- פרשנותו ומחקרו" (=מבוא למקרא). הקורס עוסק בפרשנות המסורתית וגם במודרנית, כולל הצגת הגישה ההיסטורית-ביקורתית לפני התלמידים. לרובם זה המפגש הראשון עם תיאוריות ביקורתיות על התהוות ספרות התורה. כחוקר באוניברסיטת בר-אילן אני מרגיש חובה לעסוק, בהוראה וגם במחקר, בעימות זה שבין דת למדע ולהציג את העמדות המסורתיות מול השיטות המדעיות. מכאן רצוני לפרסם ספר שיעסוק בכך (ראו מה שכתבתי לעיל, סעיף ו).

אני חבר בועדת ההוראה של המחלקה, ועמדתי בראש הועדה המחלקתית לבחינות הבקיאות בתנ"ך שנים רבות. בשנת 2009 תרמתי לשינוי מערך השיעורים בתחום פרשנות המקרא והגשתי לוועדת הוראה סילבוסים חדשים בנושא. אני שימשתי יו"ר הועדה לענייני אינטרנט של המחלקה יחד עם פרופ' י' פנקובר. אני מקדיש זמן מלא להוראה ומחקר ואינני עובד עבודה נוספת מחוץ לאוניברסיטה.

ט. תרומה לאוניברסיטה

אני עורך מיום היווסדו (1996) את דף פרשת השבוע של בר-אילן באינטרנט בשפה האנגלית. אני אחראי על בחירת המאמרים, תרגומם ועריכתם מידי שבוע. אחריותי היא גם מקצועית: אני בודק את תוכן המאמרים ואת התאמתם לציבור בתפוצות (כגון החלפת ביבליוגרפיה עברית בספרים באנגלית). הדף זוכה לתפוצה רבה בקרב מדינות רבות ומפרסם את שם האוניברסיטה ברבים; יש לו גם מנויים רבים קבועים דרך הדואר האלקטרוני.

במשך ארבע שנים שימשתי יועץ מדעי לקורס בתורה לילדי ביה"ס היסודי "תורה בחברותא", שנכתב במכון לאינטגרציה בחינוך שליד בית הספר לחינוך בבר-אילן. העורכים ניסו להפיק קורס בחמשה חומשי תורה המותאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך לכל הכיתות מכיתה א' והלאה. הקורס מממש את רעיון האינטגרציה בחינוך על ידי פעילות שתאפשר לילדים מרמות שונות לעבוד בצוותא. האתגר בשבילי היה לתרגם את ידיעותיי במקרא לשפה שהיא "בגובה עיניים" ובכך לתרום תרומה של ממש לחברה. התוכנית כולה הושלמה ויצאה לאור בחוברות למורה ולתלמיד מבראשית ועד דברים.