ד"ר רבין שושטרי

דוא"ל
Rabin.Shustery@biu.ac.il
תחומי עניין

ספרות חז"ל- נוסח; עריכה ופרשנות על דרך המחקר

    קורות חיים

    ד"ר רבין שושטרי בעל תואר ראשון במדעי הרוח והחברה מהאוניברסיטה הפתוחה, ותואר שני ושלישי מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור בנושא "מסורות הנוסח של מסכת סוכה בבבלי" נכתבה בהנחייתו של פרופ' מרדכי סבתו.
    תחומי המחקר העיקריים של ד"ר שושטרי הם הנוסח והעריכה של ספרות חז"ל וכתיבת פירושים בדרך המחקר על סוגיות בתלמוד הבבלי.
    ד"ר שושטרי מלמד בביה"ס ללימודי יסוד ביהדות משנת 2008. תחומי ההוראה שלו הם: הלכות העוסקות בנישואין, גירושין, פתרונות לעגינות ועוד, דילמות העוסקות באתיקה רפואית ונושאים שנוגעים בחיים של עם ישראל במדינת ישראל, ותחום האגדה.
    בנוסף ד"ר שושטרי הוא בעל הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל, ומשנת 2006 הוא מלמד בישיבת מעלה גלבוע.

    מחקר

    ספרות חז"ל- נוסח; עריכה ופרשנות על דרך המחקר

    פרסומים

    רשימת פרסומים:

    פרסומים שפיטים:

    "מאגדה להלכה- לגלגוליה של סוגיית מצווה הבאה בעבירה (סוכה כט ע"ב-ל ע"א)", HUCA, 81 (2010), עמ' יד-מד.

    "הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו- הנוסח התימני למסכת סוכה (בבלי) ויחסו לרמב"ם", JSIJ, 9 (2010), עמ' 84-45.

    "'שית נקוב היה לתהום'- הברייתא בתלמודים ויחסה לתוספתא", HUCA, 83-82 (2012-2011), עמ' א-כז.

    מ' סבתו ור' שושטרי, "סוגיות שהוגהו עקב המעבר מלימוד בע"פ ללימוד בכתב", JSIJ, 10 (2012), עמ' 70-45.

    "שני טפסים מן הגניזה לפרק לולב הגזול- לקדמותו של ענף הנוסח המערבי", JSIS, 11 (2012), עמ' 38-1.

    "יחסם ההדדי של העדים התימניים למסכת סוכה בבבלי", אוקימתא, א (תשע"ג), עמ' 242-195.

    "מיקומו הייחודי של כ"י מינכן 95 במסורת הנוסח של מסכת סוכה", עלי ספר כג (תשע"ג), עמ' 35-5.

    "האומנם מצטרף סכך פסול לסכך כשר? הגהות קדומות ומאוחרות בתלמוד הבבלי", סידרא כז-כח (תשע"ג), עמ' 313-293.

    "תרומתה של מסורת התלמוד בשאילתא מן הגניזה לחקר עריכת בבלי סוכה", גנזי קדם, ט (תשע"ג), עמ' 206-183.

    "תגובה למאמרו של אלכס טל 'טבור, חוטם ולב'", סידרא, כט (תשע"ד), עמ' 191-189.

    "הפרדת הפרשנות מהטקסט-לזיהויין של גרסאות יסוד", מכלול: סדרת כנס פרד"ס, א (תשע"ו), עמ' 77-57.

    "שיקולים משפטיים ומוסריים בקניין הגזלה", אוקימתא, ד (תשע"ו), עמ' 52-1.

    "תרומתם של שני טפסים מן הגניזה לזיהוי ענפי הנוסח של פרק יום הכיפורים בבבלי", גנזי קדם, יג (תשע"ז), עמ' 170-75.

    "נתינת כסף הקידושין: עיון בשתי ברייתות וסוגיות התלמודים", מורשת ישראל, 14 (תשע"ז), עמ' 95-67.

    "מפני מה תקנו זמן בגיטין?-עיון משווה בין הירושלמי לבין הבבלי'', JSIS, 16 (2019), עמ' 1-20.

    "גדרי נזק הבור לאור סוגיית המפקיר נזקיו בירושלמי ובבבלי", דיני ישראל לג (תש"ף), עמ' 366-323.

    "משנת 'כותל חצר שנפל' ופרשנותה בתוספתא ובתלמודים", מורשת ישראל, 18 (2020), עמ' 234-213.

    "מצוות השופר בגופו או בקולו", סידרא [בדפוס].

    "עריכתה ומגמתה של סוגיית הפתיחה לפרק שניים אוחזין", נטועים [בדפוס].

    ביקורת ספרים בכתבי עת:

    "סקירה על ספרו של מ' סבתו, 'בבלי סנהדרין-פרק שלישי- מהדורה, פירוש ועיון משווה במקבילות", נטועים, כא (תש"ף), עמ' 140-129.

    פרסומים לא שפיטים:

    'חצר המשתמרת לדעתה-גדרי נתינת גט על עבד לאור הבנת מושג זה', מעגלים, ח, עמ' 41-29.

    'תהליך הגירושין לאור מחלוקות ב"ש וב"ה בפרק הזורק', אסיף, ב, עמ' 391-379.

    'וידוי בערב יום הכפורים: מסורת הברייתא בתוספתא ובתלמודים' בתוך: והנה רבקה יוצאת: עיונים במדעי היהדות לכבוד רבקה דגן, ירושלים תשע"ז, עמ' 121-116.

    ''וזו מן הסוגיות המתחלפות שיש בתלמוד'- לפשר הסוגיות המוחלפות בדין ידיים שאין מוכיחות', מעגלים [בדפוס].

    'בנייה חד צדדית של כותל- גלגוליה של הלכה תנאית', אסיף, ז [בדפוס].

     

    תאריך עדכון אחרון : 19/03/2024