ד"ר מרים (לאור) כהנא
תרגומי המקרא הארמיים, ובפרט תחביר של התרגום בהשוואה לזה המקראי, וראייה הכוללת של התרגום לפרשיה. הוראת תנ"ך ופרשנותו, בעיקר מנקודת המבט של תיהלוך טקסטים.
קורות חיים
ד"ר מרים (לאור) כהנא היא בעלת תואר דוקטורט (Ph.D) מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' משה בר-אשר, בנושא לשון ופרשנות בתרגום יונתן לתרי-עשר מנחום עד מלאכי. מגמת העבודה הייתה לבחון את השינויים שמכניס התרגום בכתובים ואת הסיבות לשינוי, ומתוך כך לאפיין את הטכניקה התרגומית ואת דרכו כפרשן. תחומי המחקר המרכזיים שלה הם תרגומי המקרא הארמיים, ובפרט תחביר של התרגום בהשוואה לזה המקראי, וראייה הכוללת של התרגום לפרשיה; והוראת תנ"ך ופרשנותו, בעיקר מנקודת המבט של תיהלוך טקסטים. בנוסף, עוסקת ד"ר כהנא בתחום הוראת התנ"ך, מרצה במכללה להוראה- אפרתה בירושלים, ושותפה לכתיבת תוכניות לימודים והשתלמויות למורים, וכן לומדת ומלמדת במגוון בתי מדרש לנשים: נשמת, מת"ן, בית מורשה, דרישה ועוד.
מחקר
תרגומי המקרא הארמיים, ובפרט תחביר של התרגום בהשוואה לזה המקראי, וראייה הכוללת של התרגום לפרשיה; הוראת תנ"ך ופרשנותו, בעיקר מנקודת המבט של תיהלוך טקסטים.
קורסים
01-215 קורס: חטא עונש ותשובה בתורה אחד הנושאים המרכזיים בתורה הוא החטא ועונשו, ולצדם הדיון בלקיחת האחריות ובאפשרות התשובה והתיקון. כבר ברגע הראשון שאחרי בריאת האדם מצווה עליו ה' שלא לאכול מהעץ שבגן העדן, והאדם חוטא ואוכל. גם במישור הלאומי, מיד אחרי קבלת התורה במעמד הר סיני, חוטא העם בעגל. כחלק מהדיון בשאלת החטא ועונשו נעסוק גם בשאלות הנוגעות בהנהגה ותפקידה, בענישה קולקטיבית ובבחירה חופשית. נעסוק גם בפרשנות, ובנקודות המבט הנוספות שצבר העם היהודי לדורותיו.
01-216 קורס: חטא עונש ותשובה בסיפורי נביאים אחד הנושאים השזורים לכל אורכו של התנ"ך הוא החטא ועונשו, ולצדם הדיון באפשרות התשובה והתיקון. לא אחת פוגשת שאלת החטא ועונשו בשאלת הסמכות, ומתורגמת למתח בין הנביא המתריע על חומרת המעשים ותוצאותיהם הצפויות למנהיג שצריך לשנות את מעשיו לאור הנבואה. בקורס נערוך מסע לאורך התנ"ך שיתמקד בנקודת המפגש שבין מנהיגי העם לחטא ולתגובה הראויה כלפיו. נעסוק גם בפרשנות לדורותיה, ובנקודות המבט הנוספות שצבר העם היהודי לדורותיו, הן בנושא הגמול והן בתפיסת המנהיגות.
01-235 סדנה: יציאת מצרים בראי הדורות
סיפור יציאת מצרים תפס מקום מרכזי בהוויה היהודית לאורך כל הדורות, מהתנ"ך ועד ימי אנו. העיסוק בו חורג מגבולות התנ"ך ופרשנותו, ונוגע לתפילה, להגות, לתרבות ולאומנות, כשבכולם הוא נתפס כחוויה לאומית מכוננת. אחרי לימוד הפרקים המקראיים, נפנה ליחס שקיבל הסיפור בהמשך התנ"ך ובפרשנות לדורותיה, ונדון בהתפתחות מרכיבי הסיפור שהפכו אותו למיתוס. נעמוד על יסודות הזיכרון לדורות שהוטמעו כבר במקרא עצמו, ועל הנוכחות המרכזית שלו בחוויה ובעשייה, בפולמוס מול הנצרות, כהשראה לתנועות לאומיות וכבסיס למנהגים וליצירות אומנות.
01-236 סדנה: עקידת יצחק בראי הדורות
סיפור עקדת יצחק תפס מקום מרכזי בהוויה היהודית לאורך כל הדורות, מהתנ"ך ועד ימינו אנו. העיסוק בו חורג מגבולות התנ"ך ופרשנותו, ונוגע לתפילה, להגות, לתרבות ולאומנות כשבכולם הוא נתפס כחוויה לאומית מכוננת. אחרי לימוד הפרקים המקראיים, נפנה ליחס שקיבל הסיפור בהמשך התנ"ך ובפרשנות לדורותיה, ונדון בהתפתחות מרכיבי הסיפור שהפכו אותו למיתוס. נעמוד גם על הקשיים והשאלות שהסיפור מעלה. לסיום, נעסוק במקומו של הסיפור המקראי בתרבות הישראלית המודרנית והפולמוס שהוא מעורר, בעיקר דרך נקודת המבט של יצירות ספרות ואומנות.
01-0236 קורס מתוקשב: סוגיות מקראיות בראי הדורות: עקדת יצחק ויציאת מצרים התנ"ך מהווה השראה לעם היהודי ולעולם כולו לאורך אלפי שנים, ובכל דור הוא מקבל משמעויות ופרשנויות התואמות את רוח התקופה. נעסוק בשתי סוגיות שהפכו למיתוס: עקדת יצחק כהשראה בזמנים הקשים ביותר של רדיפה והקרבה, ויציאת מצרים כאב הטיפוס של חירות וגאולה. העיסוק בסיפורים על עקדת יצחק ועל יציאת מצרים חורג מגבולות התנ"ך ופרשנותו, ונוגע לתפילה, להגות, לתרבות ולאומנות כשבכולם הוא נתפס כחוויה לאומית מכוננת. אחרי לימוד הפרקים המקראיים, נפנה ליחס שקיבל הסיפור בהמשך התנ"ך ובפרשנות לדורותיה, ונדון בהתפתחות מרכיבי הסיפור שהפכו אותו למיתוס. נעסוק במקומו של הסיפור המקראי בתרבות היהודית לדורותיה, בעיקר דרך נקודת המבט של פירושים, תפילות ויצירות אומנות. לסיום, נעסוק במקומו של הסיפור המקראי בתרבות הישראלית המודרנית, בעיקר דרך נקודת המבט של יצירות תרבות, ספרות ואומנות.
פירסומים
פרסומים מדעיים
מאמרים
Kahana (Laor) M., "Targum Jonathan to the Prophets and the Masoretic Cantillations", Aramaic Studies 19.1 (2021) pp. 54-68
כהנא (לאור) מ', "היבטים תחביריים וסגנוניים המשתקפים ביחס לה' בתרגום יונתן לנביאים", מחקרים בלשון יט, תשפ"א, עמ' 151- 168
כהנא (לאור) מ', "תרגום כפול ככלי פרשני בתרגום יונתן לנביאים מנחום עד מלאכי", דעת לשון ג, (תש"ף), עמ' 69- 83.
כהנא (לאור), מ', "למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו" (חבקוק א' יג)- ההתמודדות הרוחנית של חבקוק עם עליית הבבלים והשתקפויותיה במקרא", מגדים נח, תשע"ט, עמ'
כהנא (לאור), מ', "נשים בתרגום יונתן לנביאים", מסכת י"ד (תשע"ט), עמ' 47- 75.
כהנא (לאור), מ', "הפרשיה הנבואית כמכלול בתרגום יונתן לתרי עשר", מחקרי גבעה ה (תשע"ח), עמ' 33- 52
כהנא (לאור), מ', "שינוי המבנה התחבירי של המשפט ככלי לדרשת הפסוק בתרגום יונתן לנביאים", דעת לשון ב (תשע"ו), עמ' 131- 141.
כנסים:
אסטרטגיות לתהלוך פירוש רמב"ן, NAPH International Conference on Hebrew Language Literature and Culture, אוניברסיטת תל- אביב, יוני 2023
Creating and disrupting verbal connections in the Targumic stories of Hagar and Ishmael, 10th International Meeting, International Organization for Targum Studies (IOTS), as part of the International meeting of the SBL, July 2022, Salzburg
בין משל לנמשל בתרגום יונתן לנביאים: שימור מטפורה מקראית בתרגום אלגורי לפרשיה נבואית, הקורנגס העולמי ה-18 למדעי היהדות, ירושלים, אב תשפ"ב. ההרצאה היא חלק ממושב שארגנתי יחד עם ד"ר עדי אמסטרדם בנושא: בין המקרא לתרגומו ובין תרגום לתרגום: עיונים בתרגומי המקרא לארמית ובלשונם.
הוראת פירוש רש"י מנקודת המבט של חקר השיח
2021 NAPH International Conference on Hebrew Language Literature and Culture, York University, June 2021.
הוראת המקרא מנקודת המבט של חקר השיח: אינטרטקסטואליות כדוגמה, הפדגוגיה של הוראת המקרא- מכון מופ"ת, חנוכה תשע"ט.
חברת הוועדה המארגנת את הכנס, כולל יוזמה, ארגון ושיפוט.
"לא ניתן דברי הימים אלא לדרש": הייחוד של דרשת הפסוק בדרשות לרשימות היחס,
2018 NAPH International Conference on Hebrew Language Literature and Culture, The University of Amsterdam June 2018.
Targum Jonathan to the Prophets and the Masoretic Cantillations, 9th International Meeting, International Organization for Targum Studies (IOTS), July 2018, University College London
התרגום כפונקציה של תפקיד המילה בפסוק בתרגום יונתן לנביאים, הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהודות, ירושלים, תשע"ג.
"סרסהו ודרשהו": שינוי המבנה התחבירי של המשפט ככלי לדרשת הפסוק בתרגום יונתן לתרי עשר, הקונגרס העולמי ה-15 למדעי היהודות, ירושלים, תשס"ט.
תאריך עדכון אחרון : 25/12/2024
