סדרת הרצאות תשפ"ה בנושא 'יהדות פוגשת ישראליות' - סוגיות בוערות בחברה הישראלית

הרצאה מס' 5  

יהדות וממלכתיות:  החברה החרדית והגיוס לצבא

יום שלישי, י"ד בסיון תשפ"ה; 10.6.25  

הרב מנחם בומבך , ראש ישיבת המדרשה החסידית בביתר עלית, נשיא עמותת "נצח"

הרב מנחם בומבך, ראש המדרשה החסידית בביתר עילית וראש רשת החינוך הממלכתית חרדית "נצח", דיבר בהרצאה על חזונו בדבר השתלבות החרדים בחברה הישראלית. טענתו היא שחינוך חרדי המוכוון לכך יוביל להשתלבות חרדית  בחברה תוך שמירה על הזהות החרדית. חזונו הוא קיומה של קבוצה לא גדולה העוסקת בתורה באופן אינטנסיבי מרצון, בעוד רובו של הציבור משלב חיי מעשה בעולם התורני החרדי. מדובר בתהליך מתמשך, כך סובר הרב, וככל שירבו בתי ספר וישיבות שיחנכו לדרך זו - התוצאות יראו בשטח. כך הדבר גם ביחס לשירות הצבאי. קיימים אחוזים ניכרים בחברה החרדית ששירות צבאי יכול להשתלב בעולמם, אבל לכך נצרכת הכנה כפולה - הן של מסגרות צבאיות מתאימות, שיסייעו לחייל החרדי לשמור את זהותו בצבא, והן של מסגרות חינוכיות חרדיות שיחנכו להשלבות חרדית במסגרות הצבאיות.

הרצאה מס' 4

יהדות ומגדר: פמיניזם דתי

יום שלישי, כ"ב באייר תשפ"ה, 20.5.25

הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראשת המדרשה באוניברסיטת בר-אילן

ד"ר חנה פנחסי, עמיתת מחקר במרכז קוגוד למחשבה יהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן, ומנהלת תכנית 'משכילות'

לפמיניזם הדתי פנים רבות. בהרצאה התנהל שיח מרתק בין שתי נשים הרואות עצמן פמיניסטיות דתיות: הרבנית ד"ר לאה ויזל וד"ר חנה פנחסי. כל אחת מהן הציגה פנים אחרות של פמיניזם דתי: בעוד הרבנית ד"ר לאה ויזל הציבה את ה"דתית" לפני ה"פמיניסטית", ד"ר חנה פנחסי הציגה תפיסה שונה, שאף שלא נוסחה על ידיה באופן הזה, נראה היה כי היא מציבה את ה"פמיניסטית" שבה במקביל להיותה "דתית", מתוך כוונה שהדתיות עצמה תעוצב לאור ההשקפה הפמיניסטית.

הרצאה מס' 3

על ריבוי זרמים ביהדות: אתגר הפלורליזם והאחדות

יום שלישי, ח' באייר תשפ"ה, 6.5.25

הרב דוד סתו, רב היישוב שהם, יושב ראש ארגון רבני צהר

הרבה נעמה דפני, רבת הקהילה "אור חדש" מרכז ליהדות מתקדמת ע"ש ליונס

המפגש הוקדש לדיון בין הרב דוד סתו, רב העיר שהם ויו"ר ארגון "צהר", לבין הרבה נעמה דפני, רבה של הקהילה הרפורמית "אור חדש" בחיפה. שני הדוברים הציגו את הזרם אליו הם שייכים ועמדו על עקרונות היסוד המנחים את אותו זרם. בדיון המתפתח הסביר כל אחד מהם את יחסו לזרם האחר, ואת החזון שלו לגבי היהדות במדינת ישראל. במפגש נוצר שיח מעניין ומכבד שהביא פה ושם גם לנקודות הסכמה, אף שהן הרב והן הרבה ציינו שהם חלוקים בדעותיהם, ועמדותיהם כלפי המשמעות של היהדות היום שונות לחלוטין.

הרצאה מס' 2 

בין דת ללאום: גיור ושייכות יהודית

יום שלישי, כ"ד בניסן תשפ"ה,  22.4.25

פרופ' אשר כהן, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר אילן

הרב עו"ד דוד בס, אב בית הדין המיוחד לגיור, המדרשה, אוניברסיטת בר-אילן 

ביה"ס ללימודי יסוד ביהדות השיק את סדרת ההרצאות "יהדות פוגשת ישראליות" בהובלת ד"ר חיים בורגנסקי וד"ר עירית עופר-שטרק. בהרצאת הפתיחה "בין דת ללאום: גיור ושייכות יהודית" הציג פרופ' אשר כהן את התפתחות סוגיית הגיור בעקבות גלי העלייה, והרב דוד בס, אב בית הדין המיוחד לגיור, סקר את המניעים לגיור ועבודת הדיינים.

הרצאה מס' 1

בין כור היתוך לרב תרבותיות: המהפכה העדתית
יום שלישי, ג' בניסן תשפ"ה,  1.4.25

פרופ' נסים ליאון, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

הרבנית עדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית ירושלים, כלת פרס ישראל לשנת תשע"ד 

פרופ' נסים ליאון פתח וסקר את מקומה של היהדות המזרחית במרקם החברתי הישראלי. הוא הצביע על "תחנות בזמן" שהשפיעו על מידת המוביליות החברתית של יהדות זו. בהמשך דבריו הוא התייחס לתנועת ש"ס, לנסיבות הקמתה ולהשפעתה על מקומם של יהודי המזרח בחברה הישראלית. הרבנית עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, סיפרה על השקפתו החברתית והכלל ישראלית של אביה, שהיתה פתוחה וביקשה לשלב את היהדות המזרחית בתוך עם ישראל. היא תיארה את משמעותה של הקמת תנועת ש"ס בחיי אביה, ואת השינויים המפליגים שעברה התנועה הזו אחרי פטירתו, כשהיא הלכה והושפעה מהחרדיות האשכנזית. בין השאר הזכירה הרבנית בר שלום את פסק ההלכה של הרב יוסף ביחס לפדיון שבויים ומשמעותו היום.

סדרת ההרצאות 'יהדות פוגשת ישראליות' סמסטר א' תשפ"ה:

יהדות פוגשת ישראליות
מסע מרתק בעקבות סוגיות בוערות בחברה הישראלית

בהובלת ד"ר חיים בורגנסקי וד"ר עירית עופר-שטרק מביה"ס ללימודי יסוד ביהדות

להקלטות ההרצאות הקליקו כאן

צילום: מושי עתאר

הרצאה מס' 1: בין דת ללאום: גיור ושייכות יהודית

יום שלישי, י"ח בחשוון תשפ"ה, 19.11.24

מרצים:
הרב עו"ד דוד בס, אב בית הדין המיוחד לגיור, והמדרשה אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' אשר כהן, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר אילן

ביה"ס ללימודי יסוד ביהדות השיק את סדרת ההרצאות "יהדות פוגשת ישראליות" בהובלת ד"ר חיים בורגנסקי וד"ר עירית עופר-שטרק. בהרצאת הפתיחה "בין דת ללאום: גיור ושייכות יהודית" הציג פרופ' אשר כהן את התפתחות סוגיית הגיור בעקבות גלי העלייה, והרב דוד בס, אב בית הדין המיוחד לגיור, סקר את המניעים לגיור ועבודת הדיינים.

הרצאה מס' 2: בין כור היתוך לרב תרבותיות: המהפכה העדתית

יום שלישי, ב' כסלו תשפ"ה, 3.12.24

מרצים:

הרבנית עדינה בר-שלום, מייסדת המכללה החרדית ירושלים, כלת פרס ישראל לשנת תשע"ד.

יאיר אטינגר, סופר ועיתונאי, כאן חדשות

השבוע התקיימה ההרצאה השנייה בסדרה 'יהדות פוגשת ישראליות' מטעם בית הספר ללימודי יסוד ביהדות. בהרצאה שכותרתה "בין כור היתוך לרב תרבותיות: המהפכה העדתית", סיפרה הרבנית עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, על ביתו של הרב, והציגה תובנות אישיות על אודות גישתו החינוכית והחברתית כפי שהיא חוותה אותה בבית. בדבריה השוותה בין הרב עובדיה יוסף לבין מה שמובילה היום תנועת ש"ס.העיתונאי והסופר יאיר אטינגר ערך השוואה מעניינת בין תנועת ש"ס המקורית לזו של ימינו. בעוד שבראשית דרכה שילבה התנועה חרדיות עם תפיסות חברתיות וישראליות מובהקות, היא נוטה כיום יותר ויותר לכיוון חרדי מודגש, תוך התרחקות מתפיסותיה המקוריות.

הרצאה מס' 3: על ריבוי זרמים ביהדות: אתגר הפלורליזם והאחדות

יום שלישי, ט"ז בכסלו תשפ"ה, 17.12.24

מרצות:

הרבה גלית כהן קדם, התנועה הרפורמית

גב' רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה ליהדות מסורתית בישראל

ההרצאה השלישית בסדרת 'יהדות פוגשת ישראליות' עסקה בנושא הזרמים ביהדות. ההרצאה נפתחה בעיון במקורות המסורת היהודית העוסקים בריבוי קולות ואלטרנטיבות פרשניות, הוצגו המתחים שבין פרשנות וגבולות הפרשנות, ובין פלורליזם ואחדות. לאחר מכן הכרנו שני זרמים ביהדות זמננו, ביקשנו לעמוד על תפיסות היסוד הרעיונות הניצבות בבסיסם ועל אופני המפגש שלהם עם החברה הישראלית והמרחב הציבורי במדינת ישראל. הרבּה גלית כהן קדם הציגה את היהדות הרפורמית, כיהדות רוחנית של אותנטיות והדגימה באמצעות התייחסות לסידור התפילה הרפורמי, מנהגי הקהילה וחוויות היומיום של הפרט, כיצד הדברים באים לידי ביטוי. רקפת גינסברג, שיתפה מניסיונה כמנכ"לית התנועה ליהדות מסורתית בישראל, בהשפעה של התנועה הקונסרבטיבית על החברה הישראלית ובאתגרים שעימם היא מתמודדת. מתווה הכותל, נשות הכותל, חגיגות בת ובר מצווה לילדים עם מוגבלויות ועוד. המפגש זימן דיאלוג מרתק והזדמנות להיכרות עם הזהות, התרבות והדת היהודית מפרספקטיבות מגוונות.

הרצאה מס' 4: בין ישראל לעמים: היחס למיעוטים בישראל

יום שלישי, כ"ג בכסלו תשפ"ה, 24.12.24

מרצים:

פרופ' אלי חדד, מרכז התואר השני בתנ"ך ומרצה למחשבת ישראל במכללת הרצוג

הקאדי ד"ר איאד זחאלקה, קאדי בית הדין השרעי לערעורים; מנהל בתי הדין השרעיים בישראל

ההרצאה הרביעית בסדרה 'יהדות פוגשת ישראליות' נסובה סביב היחס למיעוטים. פרופ' אלי חדד עסק במעמדם של מיעוטים במדינה יהודית לפי ההלכה, והציג מספר מודלים שהציעו פוסקי הלכה בדורות האחרונים, החל מהרב הרצוג ועד הרב חיים דוד הלוי. לדעתו, ניתן להבחין בתמורה ביחס ההלכתי למיעוטים במדינה לאורך ציר הזמן. הקאדי ד"ר איאד זחאלקה תיאר תחילה את היחס העקרוני של האסלאם ליהודים, וציין שהסוגייה אינה דתית או הלכתית כי אנו חיים במציאות מסוימת והיא מכתיבה את הנסיבות, יישום הדינים משתנה בהתאם לנסיבות זמן ומקום, ולאור זאת הסביר כיצד הוא רואה את החיים המשותפים במדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית. 

הרצאה מס' 5:  יהדות וממלכתיות:  החברה החרדית והגיוס לצבא

יום שלישי, ז' בטבת תשפ"ה, 7.1.25

מרצים:

הרב יעקב בוצ'קובסקי, ראש כולל "דורשי ציון", הוגה דעות תורני, מחבר סדרת הספרים "בעצתך תנחני"

ד"ר נחומי יפה, החוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל-אביב ומכון נתוני אמת

ההרצאות הפעם עסקו באחד הנושאים הרגישים ביותר בחברה הישראלית, בוודאי מאז פרוץ המלחמה: מקומם של החרדים במדינה ובצבא. ד"ר יפה, שהיא חרדית העוסקת במחקר החברה החרדית, הציגה ממצאים ממחקרים שהיא עורכת על בסיס שבועי לגבי עמדותיו של הציבור החרדי בנושאים אלה. היא מוצאת תנודות ביחס הציבור החרדי לצבא ולחובת השירות בו, אבל בסך הכל, כך היא טוענת, המרכיבים השבטיים חזקים, ומונעים, להערכתה, שינוי מהותי בחברה החרדית בתחומים אלה, לפחות לעת עתה. הרב בוצ'קובסקי שהוא רב בישיבה וראש כולל הציג את הסיבות לאי שירותם של חרדים בצבא. הוא פתח, אמנם, בתודה לחיילים שמגינים על כולנו, גם על החרדים, אבל לאחר מכן הבהיר את החשיבות של לימוד התורה כמרכיב מרכזי בקיומו של עם ישראל, שעל כן לא ניתן לוותר עליו בשום מחיר. מי שלומד בישיבות ובכוללים לא ישרתו בצבא. גם אלה שאינם מצליחים לשקוע בלימוד התורה לא יכולים לשרת היום בצבא מכיוון שהמסגרת לא מותאמת להם, ורק התאמה מהותית של מסגרות שירות לעולם החרדי תאפשר לאלו שאינם מתמידים  להתגייס לצבא. ההרצאות התמשכו ולא הותירו מקום לשאלות, וכך התפתח ויכוח סוער בתום ההרצאות. נמנענו מחיתוכו של ויכוח זה על מנת להמחיש עד כמה הנושא המדובר מעורר כעסים ורגשות עזים בחברה שלנו.

הרצאה מס' 6: בין יהדות למדינה: לדמותה של מדינה יהודית דמוקרטית

יום שלישי, כ"א בטבת תשפ"ה, 21.1.25

מרצים:

ד"ר שפרה מישלוב, מרצה במכללת הרצוג וחוקרת במכון משפטי ארץ

הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר "עתים"

ההרצאה האחרונה בסדרה עסקה ביחסים שבין המוסדות הרשמיים המייצגים את הדת במדינת ישראל לבין אזרחי המדינה. הרב ד"ר שאול פרבר, ראש ארגון "עתים", הציג מספר מקרים בהם נגרם עוול  לאזרח הפשוט על ידי הרבנות  וכלליה, שלדעתו אינם מתחשבים דיים במציאות כיום במדינת ישראל. החזון של הרב פרבר הוא ששירותי הדת במדינת ישראל יופרטו ויציעו מגוון אפשרויות לאזרחי המדינה, בהתאם לרצונם ולמה שמתאים להם. הרבנות הראשית תהיה גוף רגולטורי, שיפקח ויקבע כללים מנחים רחבים לגופים המספקים את שירותי הדת, תוך מתן אפשרות לרמות שונות של הקפדה על ההלכה. לעומתו, ד"ר שפרה מישלוב, העוסקת במחקר המשפט העברי במדינה, רואה בצורה שונה לגמרי את תפקידה של הרבנות הראשית. היא מסכימה שיש לערוך שינויים בדרכה של הרבנות הממוסדת וביחסה לכלל אזרחי המדינה, באופן שבמידה מירבית תימנע פגיעה באזרחים, אבל טוענת שחלק מחזון שיבת ציון וקיבוץ גלויות הוא איחוד המנהגים וההלכות של כל העם למערכת משותפת אחת, תחת שרביטה של הרבנות הראשית. בדיון שהתפתח בהמשך התחדדו הפערים בין שתי התפיסות, זו הקוראת לפתיחה של האפשרויות ההלכתיות לדרכים רבות ושונות, וזו המבקשת לצמצם את האפשרויות לדרך אחידה אחת.