ד"ר בעז שפיגל

דוא"ל
Boaz.Shpigel@biu.ac.il
תחומי עניין

ספרות תלמודית ומדרשית; ספרות רבנית ; ספרות הדרוש

    קורות חיים

    ד"ר בעז שפיגל הוא בעל תואר ראשון בתלמוד (מורחב) ותואר שלישי בתלמוד (במסלול ישיר). עבודת הדוקטור שלו, 'הדרוש ההלכתי במאות ה-17 וה-18 – דרכיו, צורותיו ותכניו' (אוניברסיטת בר-אילן, 2000), נכתבה בהנחיית פרופ' שלמה זלמן הבלין. בשנות לימודיו הוא זכה ארבע פעמים בפרס לתלמידים מצטיינים, ובנוסף לכך הוא קיבל מלגה לתלמידי מחקר מצטיינים.

    מלמד בביה"ס ללימודי יסוד החל משנת תשנ"ד (1993). במהלך השנים לימד גם בבית הספר המרכזי להשתלמות מורים בתל אביב (2005-1995), ובמכללת "אורות ישראל" (2020-2004). על הרצאותיו ושיעוריו באוני' בר-אילן הוא זכה ארבע פעמים בפרסים ובמענקים על הצטיינות בהוראה.

    תחומי המחקר וההוראה העיקריים של ד"ר בעז שפיגל הם הספרות התלמודית והמדרשית (ספרות חז"ל) והספרות הרבנית-תורנית הבתר תלמודית. מאמריו שהתפרסמו בכתבי עת אקדמאיים ורבניים עוסקים במגוון נושאים המשוקעים בספרות זו, כמו: ענייני חג הפורים ופרשנות מגילת אסתר, והם חובקים גם אישים שונים שקנו את מקומם בספרות זו, כמו: אברהם, הרן, עוג מלך הבשן, דוד המלך, רבי עקיבא ורבן גמליאל.

    ד"ר שפיגל מגלה עניין גם בעולם המלאכים והשפעתם על חיינו. הוא פרסם כמה מאמרים בנושא זה, שהבולט שבהם הוא מאמר על פעילותו של מלאך המוות ויחסו המיוחד לגדולי ישראל. בנוסף, כתב מאמר שנוגע בדמותו של אליהו הנביא והופעותיו בעולמנו לאחר שעלה השמימה, ועוד ידו נטויה בכתיבה ובעיון בתחום הזה.

     

     

    מחקר

    ספרות תלמודית ומדרשית; ספרות רבנית ; ספרות הדרוש

    קורסים

    020499  תובנות וערכים מעולמם של החכמים

    חלקו הראשון של הקורס עוסק בסיפורו של עם ישראל מיציאת מצרים עד ימינו, בדגש על השתלשלות התורה שבעל פה, וחלקו השני מתייחס למבחר נושאים מן התלמוד הבבלי. בקורס נתמודד עם הנושאים הללו, נעלה שאלות, ונציע מגוון של רעיונות ותובנות.  

    בין הנושאים הנלמדים בקורס: חיי אדם וערכם, בחירה חופשית, כיבוד הורים, נתינה לזולת ואהבת הבריות.

    02008 סיפורי בראשית ואחרית

    הקורס עוסק בתכנים מספר בראשית ובתכנים הנוגעים לאחרית הימים ולחיים שאחרי החיים. בקורס נתמודד עם הטקסטים הללו, נחשוב, נתלבט ונציע קריאות שונות לטקסטים. מבחר שאלות שבהן נדון בקורס: מה גרם עץ הדעת למי שאכל ממנו? מדוע החליטו בשמים להביא מבול על הארץ? מה אירע לאחיו הצעיר של אברהם? כיצד התמודד יוסף עם פיתויים? מה ידוע על המשיח ותקופתו ומה יקרה אתנו בעולם הבא?

    020373 עולם האגדה – משלים, סיפורים ומסרים

    בתחילת הקורס נפגשים עם סוגיה הספרותיים של האגדה. בהמשך, עוסק הקורס בניתוח סיפורים תלמודיים - תוך שימת דגש מיוחד על עניינים שבין אדם לחברו, יחסי אנוש, מידות טובות ודרכי התנהגות ראויות. בין הנושאים הנלמדים בקורס: מדוע זוכים לאריכות ימים? האם יש מצווה להתרחץ? כיצד מתמודדים עם כיעור? וכיצד מרקדין לפני הכלה?

    020377 מלאכים ואדם בסיפורי התלמוד

    הקורס מציע מגוון של סיפורים תלמודיים שבהם מופיעים מלאכים, מעלה תובנות מגוונות ומציע קריאות שונות – עם השלכות ומסרים לסיפורי החיים. בין הנושאים הנלמדים בקורס: מה תפקיד המלאכים? כיצד זוכים למלאך מליץ? מדוע נענע מלאך המוות את האילנות ביום פטירת המלך דוד, וכיצד הוא הצליח לתעתע בשלמה? ומה היה תפקידו של השטן במפגש בין דוד לבת שבע? 

    020374 סדנה: מלאכים וגיבורי על בסיפורי התלמוד

    הקורס מציע מגוון של סיפורים תלמודיים שבהם מופיעים מלאכים וגיבורים, מעלה תובנות מגוונות ומציע קריאות שונות – עם השלכות ומסרים לסיפורי החיים. בהיותו סדנה – יש בו שיתוף פעיל ונרחב של המשתתפים בקורס ובמגוון ערוצים ואופנים.  בין הנושאים הנלמדים בקורס: מדוע נענע מלאך המוות את האילנות ביום פטירת המלך דוד, וכיצד הוא הצליח לתעתע בשלמה? מה היה תפקידו של השטן במפגש בין דוד לבת שבע? – מי היו הנפילים וכיצד שרד עוג? מי הכניע את שמשון וכיצד נוצח ישבי בנוב?

    020471  מועדי ישראל: מראש השנה ועד פורים

    הקורס מתמקד בראש השנה וביום הכיפורים, בחנוכה ובפורים, ודן ומרחיב על משמעות המועדים הללו, תוכניהם ומנהגיהם. כך למשל, לצד כללי הדלקת הנרות בחנוכה נפגשים הלומדים עם המלחמות שהיו בארץ בימי המקבים אשר הולידו את החג. או למשל, לצד מנהגי חג הפורים ומאפייניו מוצע סיפורם של אסתר ומרדכי עם המהפכים אשר אירעו בשושן הבירה. 

    020474 מועדי ישראל: מליל הסדר לליל שבועות

    הקורס מתמקד בחג הפסח, בימי ספירת העומר ובחג השבועות, וגם בצומות החורבן – והוא מרחיב על תולדות המועדים הללו ומאפייניהם. כך למשל, לצד מרכיבי ליל הסדר והקערה, מעיינים בסיפור מצרים ובעקשנות פרעה. או למשל, לצד מנהגי האבלות בימי ספירת העומר לומדים על תלמידי רבי עקיבא, נפילתם ועלייתם. 

    020472 מנהגי השבת ושולחנה

    הקורס עוסק בענייני השבת ובתכניה למן ההכנות אליה ועד צאתה, במנהג ובהלכה. הנושאים המרכזיים הם: קניות לשבת, נרות השבת וסעודות השבת – תוך הבהרות ועיון בעניינים ובמושגים מגוונים, כמו: יוסף מוקיר שבי, נשמה יתרה, זמני כניסת השבת ויציאתה, קידוש והבדלה, ברכות וחלות.  

     

    פרסומים

    רשימת פרסומים:

    מאמרים בכתבי עת:

     'מדוע נענע מלאך המוות את האילנות בפטירת דוד המלך?', שמעתין, 150 (תשס"ג), עמ' 312-286.

     'מדוע 'יוסף מוקר שבי' קנה את הדג?', סיני, קלג (תשס"ד), עמ' מד-סט.

    'היין וסעודת הפורים - היבטים הלכתיים וספרותיים בסוגיית הבבלי, מגילה ז ע"ב', בד"ד, 15 (תשס"ד), עמ' 63-43.

     'קנאת הבעל בפרשת הסוטה - גישות שונות בספרות התנאית ופשרן', שנתון המשפט העברי, כג (תשס"ה), עמ' 382-351.

    'מהפכו של אחשורוש במשתה השני עם אסתר פן מיוחד של מעורבות שמימית בספרות הרבנית', מגדים, מג (תשס"ה), עמ' 118-87. 

    'תפילותיו של אברהם – במקרא, במסורת ובפרשנות', סיני, קלח (תשס"ו), עמ' כח-עא.

    'מילתא אגב אורחיה קמ"ל המונח ומאפייניו בסוגיות הבבלי', סידרא, כא (תשס"ו), עמ' 132-113.

     'האם מלאך המוות ממית את החכמים? - לגישתם המיוחדת של הסתמאים',  (2008)79 HUCA,, חלק עברי, עמ' מט-פו.

     'הכיצד לא ידעו אחשורוש והמן שאסתר יהודייה? - מגוון של גישות בספרות הרבנית', מגדים, מט (תשס"ט), עמ' 107-71.

     'האם הראו לרבן גמליאל חלום אמת? - עיונים בבבלי ברכות כח, א', סיני, קמח (תשע"ה), עמ' כט-עב.

    'מדוע לא הוזכר הרן בנאומו האחרון של יהושע - הרן בראי הספרות הרבנית', מגדים, נז (תשע"ח), עמ' 66-31.

     'במה זכה עוג "שפלט מדור המבול" - שלוש גישות בספרות הרבנית', סיני, קנ (תשע"ח), עמ' צג-קמב.

    'מה שתו המצרים במכת דם? - עיון בספרות המדרשים ובספרות הראשונים', אורשת, ח (תשע"ח), עמ' 227-199.

     'מדוע הופיע אליהו אצל רבי עקיבא ואשתו? – על דרכי ההשגחה הניבטים מן המסופר בבבלי נדרים נ ע"א', סיני, קנג (תש"פ), עמ' ה-נו.

    "ליהודים היתה אורה ושמחה" (אסתר ח, טז) - על מה? לגישתם המיוחדת של הירושלמי ושל בעלי המסורה לעומת פרשנות הדורות, מעיינות ב (תשפ"ד), עמ' 167-133.

     

    פרקים ו/או מאמרים בתוך ספרים:

    'נרבה זכויות כרימון', בתוך: זכויות כרימון סימני ראש השנה מקורות, מאמרים ומחשבות, לזכרו של איל יהושע יברבוים הי"ד, רחובות, תשס"ד, עמ' 144-135.

    'מדוע דווקא לערי מקלט היה שילוט "על פרשת דרכים"? בתוך: והנה רבקה יוצאת, עיונים במדעי היהדות לכבוד רבקה דגן, ירושלים, תשע"ז, עמ' 293-283.

    פרסומים בבמות נוספות - השייכים לתחום ההוראה והלימודים:

    'הוציאה ממסגר נפשי', בתוך: פֶּסַח, פָּסַח ומה שביניהם, זר מאמרים אודות חג הפסח והמגפות בהיסטוריה, בספרות, בפיוט ובהגות, אוניברסיטת בר-אילן, ניסן תש"ף, אפריל 2020, עמ' 45-44.

    'מנין ידעה נעמי כי לא ישקוט בעז "כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם", בתוך: מטוב הטנא, אסופת מאמרים לחג השבועות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשפ"ב 2022, עמ' 58-56.

    דף שבועי, אוניברסיטת בר אילן [בשנים: תשנ"ה-תש"פ], לפי הפירוט הבא:

    'הפסד מצוה כנגד שכרה', פרשת חוקת, תשנ"ה, מס' 86.

     'אמר רבי יצחק - כיבוד אב?', , פרשת בראשית, תשנ"ו, מס' 102, עמ' 2-1.

     '"החדש הזה לכם" - קידוש החודש וקידוש הלבנה', פרשת שמיני, שבת החודש, תשנ"ז, עמ' 3-1.

     '"הקב"ה ליבא בעי" - נדבת הלב בתרומת המשכן', פרשת תרומה, תשנ"ט, מס' 276, עמ'  6-3.

    'שמונה חוטים שבציצית - 'בתר מחשבה אזלינן'', פרשת שלח לך, תשנ"ט, מס' 291, עמ'   6-3.

    '"המעביר בניו בין גזרי ים סוף" - על הצורה שבה נקרע הים ומשמעויותיה', פרשת בשלח, תש"ס, מס' 323, עמ' 6-3.

    '"חתן שנראה בו נגע" - הכיצד?!', פרשת מצורע ופסח, תש"ס, מס' 336, עמ' 4-1.

    'על אמותיהן של כוהנים המספקות מחיה וכסות לגולים לערי מקלט', פרשות מטות-מסעי, תש"ס, מס' 351, עמ' 6-3.

     'מלאכים הנבראים ממצוות במחיצת יעקב אבינו', פרשת ויצא, תשס"א, מס' 370, עמ' 5-1.

     'מדוע לא הזמין בעז אנשים רבים לחתונתו?', פרשת במדבר וחג השבועות, תשס"א, מס' 394, עמ' 9-5.

     'אֵילו של אברהם אבינו', פרשת וירא, תשס"ב, מס' 417, עמ' 7-4.

     'מדוע חשוב בפורים לדעת או שלא לדעת "בין ארור המן לברוך מרדכי"?', פרשת תצוה-שבת זכור, תשס"ב, מס' 433, עמ' 4-3.

     'בקר ויודע ה' את אשר לו', פרשת קרח, תשס"ב, מס' 448, עמ' 3-1.

     'מדוע יעקב פרכס לצאת', פרשת תולדות, תשס"ג, מס' 469, עמ' 4-3.

     'מדוע לא העיר דמא בן נתינה את אביו?', פרשת יתרו, תשס"ג, מס' 480, עמ' 4-2.

     'ביום הכותי כל בכור', פרשת במדבר, תשס"ג, מס' 498, עמ' 3-1.

     'נרבה זכויות כרימון', ראש השנה, תשס"ד, מס' 515, עמ' 6-4.

     'יסוד ההצלה בפורים - התפילה', פרשת תצוה, תשס"ד, מס' 538, עמ' 4-3.

     'הכיצד לא ידעו אחשוורוש והמן שאסתר יהודיה', פרשת צו ופורים, תשס"ה, מס' 593, עמ' 3-1.

     '"רחל מבכה על בניה" על כוחה של תפילה וההיענות לה', פרשת ויחי, תשס"ו, מס' 635, עמ' 4-3.

     'לפשר האמירה "אם מזרע היהודים מרדכי"', פרשת תצוה ופורים, תשס"ו, מס' 643, עמ' 4-2.

     'אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה', פרשת כי תבוא, תשע"ב, מס' 983, עמ' 3-1.

     'ליהודים היתה אורה ושמחה' - על מה?', פרשת תצווה ופורים, תשע"ג, מס' 1006, עמ' 6-4.

     'לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל', פרשת נח, תשע"ד, מס' 1037, עמ' 4-2.

     'כיצד יתיישב הכתוב "וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה" - עם דברי חז"ל שגם עוג ניצל מן המבול?', פרשת נח, תשע"ז, מס' 1193, עמ' 4-3.

     'מה שתו המצרים במכת דם?', פרשת וארא, תשע"ח, מס' 1253, עמ' 3-1.

     'מדוע הסתכן אברהם כדי להציל את לוט?', פרשת לך-לך, תשע"ט, מס' 1288, עמ' 2-1.

     'הכיצד לא נכשל אליהו בדברי שקר ובגזל בבואו אל רבי עקיבא ואשתו?', פרשת פינחס, תשע"ט, מס' 1327, עמ' 2-1.

     'על מי אמרו המרגלים "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים"?', פרשת שלח, תש"פ, מס' 1372, עמ' 3-1.

    דף "מאורות", מכללת אורות ישראל [בשנים: תשס"ז-תשע"ז], לפי הפירוט הבא:

    האם הניסים שנעשו לאבותינו ניכו להם מזכויותיהם'?, פרשת אחרי מות-קדושים, גליון כ"ח, תשס"ז, מסכת אבות, פרק ה משנה ד, מס' 134; ומשם נדפס שוב בספר: אבות ומאורות (עיונים במסכת אבות), אלקנה, תשס"ח, עמ' 203-201.

    'שבתי בבית ה' כל ימי חיי" או "לבקר בהיכלו"?, פרשת נשא, גליון ל"ו, תשס"ח, ספר תהלים, פרק כז, מס' 193 ומשם נדפס שוב בספר: מאורות תהלים (עיונים במזמורי תהלים), אלקנה-רחובות, תשע"א, עמ' 81-78.

     'הללויה כי טוב זמרה לאלוקינו', פרשת וישלח, גיליון ח, תשע"ב, מס' 377.

    'ברכת הקשת וראייתה', פרשת שמיני, גיליון כ"ו, תשע"ד, מס' 496.

     'ושעירי עזים נעשה ברצון', פרשת משפטים, גיליון י"ח, תשע"ה, מס' 541.

    '"ובנחה יאמר שובה ה'" - על נוכחות השכינה בישראל', פרשת וילך, גיליון נ"ג, תשע"ז, מס' 627.

     

    תאריך עדכון אחרון : 03/02/2025