פרופ' דוד הנשקה

פרופ' דוד הנשקה

דוא"ל: 

קורות חיים

השכלה:
תשנ"א תואר שלישי Ph.D (בציון מעולה) אוניברסיטת בר-אילן תלמוד
מלגות ופרסים:
תשע"ז

זכייה ב'פרס הרקטור לחדשנות מדעית', בעקבות הספר מה נשתנה? ליל הפסח בתלמודם של חכמים, ירושלם תשע"ו

תשע"ד

פרס התכנית ללימודים מתקדמים על שם קולאץ', אוניברסיטת בר אילן, על המאמר "ברכת המצוות – הלכה ותולדותיה", סידרא, כז-כח (תשע"ג), עמ' 109-27

תשע"ב

זכייה בפרס תיגר למאמר מצטיין במשפט עברי מטעם הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן, על המאמר "מצוות האבות ומצוות סיני: פרשת גיד הנשה כפרק  בתפיסת ההלכה של הרמב"ם", צ' הבר וכ' כהן (עורכים), מבִּרכת משה: קובץ מאמרים במשנת הרמב"ם לכבוד רנ"א רבינוביץ, מעלה אדומים תשע"ב, עמ' 646-619.

תשע"א

זכייה בפרס לחקר התלמוד ע"ש פרופ' א"ש רוזנטל ורעייתו ברטל ז"ל, האוניברסיטה העברית

תשס"ט

זכייה בפרס התכנית ללימודים מתקדמים על שם קולאץ', אוניברסיטת בר אילן, על הספר 'שמחת הרגל בתלמודם של תנאים', ירושלם תשס"ז

   
ניסיון מקצועי ותפקידים באקדמיה:
תש"ע-תשע"ב חבר ועדת המינויים של אוניברסיטת בר אילן
תשס"ט חבר מערכת 'כתבור בהרים – ספר היובל לפרופ' י' תבורי' (אלון שבות תשע"ג)
תשס"ח-ואילך פרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר אילן
תשס"ז, תשע"ה-תשע"ו חבר הוועדה לאופייה של אוניברסיטת בר אילן
תשס"ו חבר מערכת שנתון בר אילן, ל-לא (ספר הזיכרון לפרופ' מ"ש פלדבלום), רמת-גן
תשס"ג-תשע"ו, תש"פ(-) ראש מרכז נפתל לחקר התורה שבעל-פה, אוניברסיטת בר- אילן
תשס"ב

חבר מערכת דברי הקונגרס העולמי הי"ב למדעי היהדות, ירושלם תשס"א.  

תשס"ג- תשע"ז עורך 'סידרא'
תשס"א-תשס"ז פרופסור חבר במחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר אילן
תשנ"ט-תשס"ב חבר מערכת 'סידרא' של המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן
תשנ"ט (-) חבר מערכת 'דיני ישראל' של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

תשנ"ז

חברות בקבוצת מחקר של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, בנושא  'ראשית התפילה בישראל'

תשנ"ו- תש"ס מרצה בכיר במחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן
תשנ"ב-תשנ"ה מרצה במחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן

תשמ"ב-תשמ"ח

כותב ערכים באנציקלופדיה התלמודית, תוך כדי לימודים במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן

תש"ם-תשמ"א מגיד שיעור כללי בישיבת ה'הסדר' 'ברכת משה' במעלה אדומים
   

 

פרסומים

רשימת פרסומים:

ספרים כמחבר:

משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים, 365 עמ', הוצ' אוניברסיטת בר אילן, ירושלם תשנ"ז.

שמחת הרגל בתלמודם של תנאים, יד + 457 עמ', הוצ' מאגנס של האוניברסיטה העברית, ירושלם תשס"ז. זכה בפרס התכנית ללימודים מתקדמים ע"ש קולאץ', אוניברסיטת בר אילן תשס"ח.

מה נשתנה? ליל הפסח בתלמודם של חכמים, כד + 626 עמ', הוצ' מאגנס של האוניברסיטה העברית, ירושלם תשע"ו. זכה בפרס הרקטור לחדשנות מדעית, אוניברסיטת בר אילן תשע"ז.

ספרים (עורך):

סידרא, יט (תשס"ד), 189 עמ' + XI

סידרא, כ (תשס"ה), 248 עמ' + VIII

סידרא, כא (תשס"ו), 188 עמ' + X

סידרא, כב (תשס"ז), 200 עמ' + XI

סידרא, כג (תשס"ח), 205 עמ' + IX

סידרא, כד-כה (תשס"ט-תש"ע), 502 עמ' + XLI

סידרא, כו (תשע"א), 201 עמ' + XI  

סידרא, כז-כח (תשע"ב-תשע"ג), 357 עמ' + XIV

סידרא, כט (תשע"ד), 194 עמ' + X

סידרא, ל (תשע"ה), 256 עמ' + XI

סידרא, לא (תשע"ו), 181 עמ' + X    

סידרא, לב (תשע"ז), 219 עמ' + VIII

מאמרים:

"אביי ורבא - שתי גישות למשנת התנאים", תרביץ, מט (תש"ם), עמ' 193-187.   

"לסתירות בפירושי רש"י לתלמוד", המעין, תמוז תשמ"ב, עמ' 14-9.

"על המציאות המשפטית במשנת הרמב"ם", סיני, צב (תשמ"ג), עמ' רכח-רלט.

"'מה נשתנה' לשיטת הרמב"ם", המעין, ניסן תשמ"ג, עמ' 27-21.

"לאוין שאין לוקים עליהם במשנת הרמב"ם", המעין, טבת תדש"ם, עמ' 40-33.

"להשגה החדשה של הראב"ד ל'משנה תורה'", סיני, צו (תשמ"ה), עמ' רס-רסד.

"על מצות ומרֹרים יאכלֻהו", המעין, ניסן תשמ"ה, עמ' 46-35.

"ממון לזה ונפשות לזה - ניתוח ספרותי של כלל משפטי", סידרא, ב (תשמ"ו), עמ' 48-37.

"מצוות הפורים", כתלנו, יב (תשמ"ז), עמ' 83-77.

"מדרש ארמי אבד אבי", סידרא, ד (תשמ"ח), עמ' 52-33.

"עירובי תבשילין - לתולדותיה של תקנה", סיני, קא (תשמ"ח), עמ' נג-פא. (וראה גם "שיורי עירוב", סיני, קיב [תשנ"ג], עמ' רפג-רפו).

"שילוח עבדים והקדשת בכור - לדרכם של חז"ל בלימוד פשוטו של מקרא", מגדים, ד (תשמ"ח), עמ' 22-9.

"להבחנת הרמב"ם בין דאורייתא לדרבנן", סיני, קב (תשמ"ח), עמ' רה-ריב.

"הבא במחתרת - ליחסו של המדרש לפשט", מגדים, ז (תשמ"ט), עמ' 15-9 [וראה להלן מס' 83].

"כלום נאמן הרמב"ם להעיד על נוסח ספרו?", סיני, קד (תשמ"ט), עמ' עו-פ.

"שרידי ספר המצוות לרמב"ם במשנה תורה שלו", דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג כרך א, ירושלים תש"ן, עמ' 186-180.

"מנין לעירובי תבשילין מן התורה? - לאופיו של מדרש ההלכה הקדום", סידרא, ו (תש"ן), עמ' 30-25.

"משכן העדות ובית הבחירה - לבירורו של ניגוד", מגדים, יא (תש"ן), עמ' 62-23.

"ארבעה שומרים הם?", שנתון המשפט העברי, טז-יז (תש"ן-תשנ"א), עמ' 218-145.

"'ממחרת השבת' - מבט חדש", מגדים, יד (תשנ"א), עמ' 26-9.

"שניות לדברי סופרים", סיני, קח (תשנ"א), עמ' נה-סג.

"מנין לספירת העומר מן התורה?", מ' בר-אשר (עורך), ספר היובל לר"מ ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 448-417.

"אימתי הוא זמנו של הקהֵל?", תרביץ, סא (תשנ"ב), עמ' 194-177 (הדפסה נוספת עם

תיקונים: י' זולדן [עורך], ספר הקהֵל, ירושלם תשס"א, עמ' 462-435).

"תקיעת שופר בשבת", סידרא, ח (תשנ"ב), עמ' 37-19.

"למי המתין מלאך המוות? משהו לכרונולוגיה התלמודית", סיני, קי (תשנ"ב), עמ' רסו-רעא.

"למשמעו התנאי של הביטוי 'יש אם למקרא'", תרביץ, סב (תשנ"ג), עמ' 446-433.

"לדרכי פתרונן של סתירות ב'משנה תורה' לרמב"ם", סיני, קיב (תשנ"ג), עמ' נח-עא.

"לדרכם של חז"ל בלימוד פשוטו של מקרא - עוד לפרשת אמה עבריה", מגדים, כ (תשנ"ג), עמ' 34-21.

"יסודו המשפטי של המושג 'אומה': בין הרמב"ם לרמב"ן", שנתון המשפט העברי, יח-יט (תשנ"ב-תשנ"ד), עמ' 197-177.

"מנהג מבטל הלכה?", דיני ישראל, יז (תשנ"ג-תשנ"ד), עמ' קלה-קנד.

"עיונים במידת 'שני כתובים המכחישים זה את זה'", דברי הקונגרס העולמי הי"א למדעי היהדות, חטיבה ג כרך א, ירושלים תשנ"ד, עמ' 46-39.  

"לגלגוליה של שיטת הרמב"ם על שביעית בזמן הזה", אסופות, ח (תשנ"ד), עמ' קסט-קפד.

"על גישת חז"ל לסתירות במקרא", סידרא, י (תשנ"ד), עמ' 55-39.

"לשון 'התעמר' בפרשנות התנאים", לשוננו, נח (תשנ"ד-תשנ"ה), עמ' 213-201. (וראה גם "שתי הערות", לשוננו, נט [תשנ"ו], עמ' 81).

"מגילת אסתר - תחפושת ספרותית", מגדים, כג (תשנ"ה), עמ' 70-57 (הדפסה נוספת: הדסה היא אסתר: ספר זיכרון להדסה אסתר רבינוביץ, הוצאת תבונות, אלון שבות תשנ"ז, עמ' 93-

106; עיבוד בתוך: ר"י מדן [עורך], פורים – סדרה לחגים, ישיבת הר עציון, אלון שבות תשע"ה, עמ' 86-75).

"כלום נתנו התנאים מניין למצוות?", סיני, קטז (תשנ"ה), עמ' מז-נח.

"לתולדות קידושא רבה", תעודה, י (תשנ"ו), עמ' 224-185.

"לשאלת אחדות הגותו של הרמב"ם", דעת, 37 (תשנ"ו), עמ' 51-37. [הדפסה נוספת: מ' חלמיש (עורך), דעת הרמב"ם – ילקוט מאמרים בחקר משנת הרמב"ם, הוצ' בר אילן, רמת-גן תשס"ד, עמ' 137-123].

"הלל של גאולה", א' ורהפטיג (עורך), ישועות עוזו: ספר זיכרון לר"ע קלכהיים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 99-94.

"על הלכה חיצונה שנכנסה לפני ולפנים", תרביץ, סה (תשנ"ו), עמ' 229-225.

"פרקים בתלמודם של תנאים - לתולדות הכלל 'דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין'", סידרא, יב (תשנ"ו), עמ' 78-43.

"לאופיו של מדרש ההלכה התנאי: שתי סוגיות", תרביץ, סה (תשנ"ו), עמ' 438-417.

"ליסודי תפיסת ההלכה של הרמב"ם", שנתון המשפט העברי, כ (תשנ"ז), עמ' 149-103.

"משהו לאופיו של ספר שאלות עתיקות", אסופות, יא (תשנ"ח), עמ' נא-סג.

"למשמעו של ספר יונה", מגדים, כט (תשנ"ח), עמ' 90-75. [וראה עוד: "אכן, תפילה אמתית ותשובה אמתית - תשובה לתגובתו של פרופ' א' סימון", מגדים, לא (תש"ס), עמ' 135-133].   

"עד היכן תוכחה? בין מסורת לפרשנות", סיני, קכא (תשנ"ח), עמ' ל-לו.

"קדושת ירושלם: בין חז"ל להלכה הכיתתית", תרביץ, סז (תשנ"ח), עמ' 28-5.

"בין תפילה למדרש: יציאת מצרים בקידוש של שבת ובתפילתה", AJS Review 23/1 (1998), עמ' א-יב.

"האלֹקים אמרה", לשוננו, סא (תשנ"ח), עמ' 173-171.

"על שום מה נאלמו המלאכים? - בין חקר תולדות האידיאות לחקר תולדות המימרה", אקדמות, ו (טבת תשנ"ט), עמ' 68-59. [וראה עוד: "לא קרב זה אל זה", אקדמות, ז (תמוז תשנ"ט), עמ' 90-89].

"בין 'פרשת העיבור' לברכת המינים", י' תבורי (עורך), מקומראן עד קהיר: מחקרים בתולדות התפילה, ירושלם תשנ"ט, עמ' עה-קב.

"לטיב זיקתו של התרגום המיוחס ליונתן למדרשי ההלכה", תרביץ, סח (תשנ"ט), עמ' 210-187.

"'בחריש ובקציר תשבֹּת' - אחד מקרא ושניים מדרש", סידרא, טו (תשנ"ט), עמ' 29-13.

"אימתי יושבים בסוכה? לשחזורה של משנה ראשונה", ד' בויארין ואחרים (עורכים), עטרה לחיים: מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופ' ח"ז דימיטרובסקי, ירושלם תש"ס, עמ' 104-87.

"קדושת ירושלים ב'מקצת מעשי התורה': עיון חוזר", תרביץ, סט (תש"ס), עמ' 150-145.

"לטעמה של הלכה במשנת הרמב"ם", Maimonidean Studies, 4 (2000), עמ' מה-פ.

"לתולדות מדרש הכתוב 'קללת אלֹהים תלוי': בין חז"ל להלכה הכיתתית ובין המשנה לתוספתא", תרביץ, סט (תש"ס), עמ' 538-507.

"פרשת המלך כיצד? לדרכי עריכתה של המשנה", סידרא, טז (תש"ס), עמ' 32-21.

"חמץ של אחרים: פרק בתולדות ההלכה", תעודה, טז-יז (תשס"א), עמ' 202-155.

"מה ראוי להסתיר בקריאת המקרא? על מקראות ותרגומים שקריאתם נאסרה", כנישתא, א (תשס"א), עמ' יג-מב.

"The Hebrew Slave in Tannaitic Law: History and Exegesis" , עיוני הלכה ומשפט לכבוד פרופ' א' קירשנבאום (דיני ישראל, כ-כא, תש"ס-תשס"א), חלק אנגלי, עמ' 1*-29*.

"לסדר העבודה ביום הכיפורים", מגדים, לג (תשס"א), עמ' 42-13 [וראה עוד: "כלום בזאת יבוא אהרן אל הקודש?", מגדים, לט (תשס"ד), עמ' 117-107; 

"A Non-Rabbinic Law Rejected by the Tannaim", JQR,XCII  (2001), p. 103-79.

"'לפני ד'': מקדש או ירושלם?", המעין, ניסן תשס"ב, עמ' 41-34.

"מיבנה לאושה: לגלגוליה של מסורת", J.S.I.J., א (2002), עמ' 9-1.

“Agency and Divorce Proceedings: On the Legal Methodology of Maimonides’ Mishne Torah”, Jewish Law Annual, XIV (2003), pp. 163-191.

"כיצד מועיל הפרוזבול? לתולדות ביאורה של תקנת הלל", שנתון המשפט העברי, כב (תשס"א-תשס"ג), עמ' 106-71.

"הרמב"ם כמפרש דברי עצמו", ספונות, ס"ח ח [כג], (תשס"ג), עמ' 163-117.

"לתולדות פרשנותן של פרשיות מעשר: בין מגילת המקדש לחז"ל", תרביץ, עב (תשס"ג), עמ' 111-85.

"'מת שאין לו מנחמים': עוד להשתקפות הגותו של הרמב"ם במשנתו ההלכתית", סידרא, יח (תשס"ג), עמ' 39-27.

"עדים זוממים: לפתרונה של חידה עתיקה - בעקבות ספרי זוטא דברים", תרביץ, עב (תשס"ג), עמ' 388-345.

"'היוצא לדרך': על דו-משמעות ועל תוצאותיה", לשוננו, סו (תשס"ד), עמ' 102-87.

"'ושמח את אשתו': לתולדות שיטת הרמב"ם", סיניקובץ הרמב"ם במלאת 800 שנה לפטירתו, ירושלם תשס"ה, עמ' כב-ל.

"'אסטסיס היא זו': לפירושה של משנה סתומה", דיני ישראל, כג (תשס"ה), עמ' 58-31.

"כיצד אין לומדים רמב"ם? – לתולדות שיטת הרמב"ם במקורו של מעשר ראשון", תרביץ, עד (תשס"ה), עמ' 162-153.

"סיומה של מגילת תענית ותולדות ביאורו בתלמודים", בר-אילן, ל-לא (ספר הזיכרון לפרופ' מ"ש פלדבלום), רמת-גן תשס"ו, עמ' 162-119.

"מעשר בהמה: לשורשי המחלוקת ההלכתית בימי בית שני", מגילות, ד (תשס"ו), עמ' 87-55.  

"ספירת שנות היובל בתורת התנאים: טקס של אמירה?", סידרא, כא (תשס"ו), עמ' 188-175.

"'לנכרי תשיך': לתולדות שיטת הרמב"ם", ב' איש שלום (עורך), בדרכי שלום: עיונים בהגות יהודית מוגשים לפרופ' ש' רוזנברג, ירושלם תשס"ז, עמ' 579-565.

"'The Lord Brought Us Forth from Egypt': On the Absence of Moses in the Passover Haggadah" AJS Review, 31 (2007), pp. 61-73.

"על גבולותיה של הכרעת ההלכה: לתולדות שיטת הרמב"ם ולגלגולי גישות שברקעה", דעת,61 (קיץ תשס"ז), עמ' 72-49.

"'אם זרחה השמש עליו': עיון חוזר", לשוננו, סט (תשס"ז), עמ' 395-391.

"היאך קיבל ר' יהושע את סמכותו של רבן גמליאל? על שני סיפורים למעשה אחד", תרביץ, עו (תשס"ז), עמ' 104-81.

"The Number of Judges in Ancient Israel", Jewish Law Annual, XVII (2007), pp. 27-61.

"לדרכי לימוד המקרא לאור פרשת עבודת יום הכיפורים: חליפת מכתבים בין הרב מרדכי ברויאר [ז"ל] ודוד הנשקה", מגדים, מז (תשס"ח), עמ' 33-9.

"שמיטת כספים ושנת השבע: לטיב הזיקה שביניהן", מ' בנוביץ ואחרים (עורכים), תורה לשמה: מחקרים במדעי היהדות לכבוד פרופ' ש"י פרידמן, ירושלם תשס"ח, עמ' 147-120. 

"כמעין המתגבר: ספר המצוות לרמב"ם כביטוי להתפתחות חשיבתו ההלכתית", א' ארליך

ואחרים (עורכים), על פי הבאר: מחקרים בהגות יהודית ובמחשבת ההלכה מוגשים ליעקב

בלידשטיין, באר שבע תשס"ח, עמ' 182-151.

"לאופייה של פרשנות הרמב"ם לפרשיות הלכה שבתורה: בין נאמנות לתלמוד לבין צורך

ההגנה עליו", Maimonidean Studies, 5 (2008), חלק עברי, עמ' א-כא.

"'The day after the Sabbath' (Lev. 23:15): Traces and origin of an inter-sectarian polemic", DSD, (2008), pp. 225-247.,15

"לחשיבתו ההלכתית של הרמב"ם: בין דינאמיות פנימית לשמרנות ממסדית – לטיבה של ההלכה בספר המצוות", א' רביצקי (עורך), הרמב"ם - שמרנות, מקוריות, מהפכנות, ירושלם תשס"ט, עמ' 153-119.

"'עשה דוחה לא-תעשה': למקורו התַנאי של הכלל ולתולדותיו", תרביץ, עח (תשס"ט), עמ' 321-279.

"שתי הערות מיימוניות", המעין, נ (טבת תש"ע), עמ' 95-90.

"'By a Mighty Hand': An Explication of the Exegesis of the Passover Haggadah", Kenishta, 4, (2010), pp. 11-27.

"'אין נהרגין מן הדין': פרק בתפיסת ההלכה של הרמב"ם", י' רוט ואחרים (עורכים), תפארת לישראל - ספר היובל לפרופ' י' פרנצוס, ניו יורק תש"ע, עמ' 253-235.

"'בצלם דמות תבניתו': ברכה כמדרש ומשהו לשאלת האנתרופומורפיזם בתלמוד", סידרא, כ"ד-כ"ה (תשס"ט-תש"ע), עמ' 145-123.

"כיווּן התפילה אל הקודש: משנה כפשוטה והֵדיה בספרות התלמוד", תרביץ, פ (תשע"ב), עמ' 27-5.

"מצוות האבות ומצוות סיני: פרשת גיד הנשה כפרק בתפיסת ההלכה של הרמב"ם", צ' הבר וכ' כהן (עורכים), מבִּרכת משה: קובץ מאמרים במשנת הרמב"ם לכבוד רנ"א רבינוביץ, מעלה אדומים תשע"ב, עמ' 646-619.   זכה בפרס תיגר למאמר מצטיין במשפט עברי מטעם הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת  בר אילן.

"'דֹדיך מיין': משהו למסורות המקרא שלתנאים", JSIJ, 10 (2012), עמ' 24-1.

"סעודת ליל הסדר: בין הלל להגדה",S. Secunda and S. Fine (eds.), Shoshanat Yaakov:

Ancient Jewish and Iranian Studies in Honor of Professor Yaakov Elman, Leiden 2012חלק עברי, עמ' א-כח.

"תפילת כהנים וברכתם במקדש: משנה ראשונה ותלמודם של תנאים אחרונים", א' עצמון וצ' שפיר (עורכים), כתבור בהרים: מחקרים בתורה שבעל-פה מוגשים לפרופ' י' תבורי, אלון שבות תשע"ג, עמ' 87-51.

"על רובדי הגדת הפסח במשנה", תרביץ, פא (תשע"ג), עמ' 45-25, כרך יובל לכבוד פרופ' י' זוסמן.

"ברכת המצוות: הלכה ותולדותיה", סידרא, כז-כח (תשע"ב-תשע"ג), עמ' 109-27.

זכה בפרס התכנית ללימודים מתקדמים ע"ש קולאץ', אוניברסיטת בר אילן.

"כיווּן התפילה – למקדש או לשאר כיוונים?", JSIJ, 12 (2013), עמ' 21-1. 

"מלחמת הרשות: האמנם הלגיטימיות מוסכמת? עיון בספרות התנאים", שנתון המשפט העברי, כח (תשע"ד-תשע"ה), עמ' 110-45.

"'קריאת שמע דאורייתא'? בין אמוראי בבל לבעלי הסתמא, ומשהו לתופעת הסוגיא הכפולה", סידרא, לא (תשע"ו), עמ' 57-33.

"לתולדות תפילת העמידה: בין ברכה לתפילה", תרביץ, פד (תשע"ו), עמ' 395-345.

"הרמב"ם וירושלם: משהו לתכונותיו הספרותיות של 'משנה תורה'", א' פרזיגר (עורך), דרכי דניאל: מחקרים במדעי היהדות לכבוד פרופ' ד' שפרבר, רמת-גן תשע"ז, עמ' 66-53.

"על תשובה בדין ספירת העומר שיוחסה בטעות לרמב"ם ועל שיטת הרמב"ם בעניינה",סידרא, לב (תשע"ז), עמ' 211-203.

"פתיל תכלת וגדילי ציצית: בירורים בקיום מצוַת התכלת בציצית", אסיף, ה (תשע"ח), עמ' 405-358.

"מסגרתו של מניין התרי"ג כשיקול בהכרעת ההלכה של הרמב"ם: שתי סוגיות", א' אדרעי ואחרים (עורכים), הלכה ומשפט: ספר הזיכרון למנחם אֵלון, ירושלם תשע"ח, עמ' 397-373.

"'שמחה היא לו': משהו על תוספות למשנה וגלגוליהן", תרביץ, פה (תשע"ח), עמ' 397-371.

"טף של עיר הנידחת: מקרא, מדרש, רמב"ם", א' שנאן וי"י יובל (עורכים), דברי חכמים וחידותם: פרשנות התנ"ך בספרות חז"ל וימי הביניים – ספר יובל לכבוד ח' מאק, ירושלם תשע"ט, עמ' 170-135.

"בכור בהמה טהורה בחוץ לארץ: מן התלמוד אל הרמב"ם - וחזרה", מ' בר-אשר ואחרים (עורכים), ספר זכרון לפרופ' מ' בניהו, ירושלם תשע"ט, עמ' 274-241.

"איגרת השמד: לטיב תוכנה ההלכתי ולייחוסה לרמב"ם", דיני ישראל, לג (תש"ף), עמ' 146-109.

"מה חידש רבן יוחנן בן זכאי בדין 'חדש'? תקנה ותולדות פרשנותה", ד' בויארין ואחרים (עורכים), תעודה – אוניברסיטת תל-אביב, ל"א (תשפ"א): מתלמידיו של אהרן לזכרו של פרופ' אהרן שמש, בדפוס.

"קריאת התורה של יום הכיפורים במקדש: בין משנה ראשונה למשנה אחרונה", תעודה – אוניברסיטת תל-אביב, ל"ג: לכבודו של פרופ' ב' בר-כוכבא, בדפוס.

ביקורת ספרים:

"על ההתנתקות מן האנושיות", אקדמות, כו (ניסן תשע"א), עמ' 185-171 [ראה עוד: "על מוסר ועל פסידו מוסר: תשובה לדני סטטמן", אקדמות, כז (חשוון תשע"ב), עמ' 247-231].

"יהודים, מילים וכישלון מהדהד", השילוח, 3, שבט תשע"ז, עמ' 208-200

ערך אנציקלופדי:

"Tithing", J.J. Collins and  D.C. Harlow, The Eerdmans Dictionary of Early Judaism, Michigan 2010, pp. 1310-1312.

 

קורסים

 

קורס  02-476-26 מועדי ישראל-גלגולן של מסורות 2 שעות שנתיות שנתי לבוגרי/רות בתי"ס דתיים וישיבות

 

תחומי מחקר

תולדות ההלכה; ספרות ההלכה של התנאים; כתבי ההלכה של הרמב"ם