יום העצמאות בה' באייר

יום העצמאות בה' באייר

ד"ר אהרן ארנד

הקדמונים קבעו סימן שעל פיו ניתן לדעת באיזה ימים חלים מועדים מסוימים. הסימן מבוסס על צמדי האותיות א"ת ב"ש ועל ימי חג הפסח (רש"י לערכין ט ע"ב ד"ה 'שניהם'; ר"ש מויטרי, מחזור ויטרי, ב, עמ' תקפא). כך הוא הסימן: א"ת = היום בשבוע בו יחול א' (=ראשון) של פסח הוא היום שבו יחול תשעה באב באותה שנה. ב"ש = ביום בשבוע בו יחול ב' של פסח יחול שבועות. ג"ר = ביום שבו יחול ג' של פסח יחול ראש השנה. ד"ק = ביום שבו יחול ד' של פסח יחול קריאת התורה = שמחת תורה בחוץ לארץ ביום שני של שמיני עצרת. ה"צ = ביום שבו יחול ה' של פסח יחול צום, יום הכיפורים. ו"פ = ביום שבו יחול ו' של פסח חל פורים שלפניו. הסימן האחרון, ז"ע, לא פוענח: לא היה מועד ששמו מתחיל באות ע' ושחל ביום שבו חל שביעי של פסח.
והנה, כשהוקמה מדינת ישראל הושלם הסימן: ז"ע = היום בשבוע שבו חל שביעי של פסח הוא היום שבו חל עצמאות, היינו ה' באייר שהוא יום העצמאות (כשאינו מוקדם או נדחה). השילוב של יום העצמאות במסגרת סימני הא"ת ב"ש על המועדים היווה מעין ראיה או רמז על מעמדו כאחד ממועדי ישראל.
בית הכנסת התוניסאי 'אור תורה' בעכו נוסד בשנת תשכ"ד, והוא אולי בית הכנסת המעוטר ביותר במדינת ישראל. ר' ציון בעדאש (תרפ"ז-תשע"ו) עלה ארצה מתוניסיה והקדיש את חייו לבית הכנסת ולעיטורו והוא קבע את תכני העיטורים. בפתח בית הכנסת נקבעה יצירה אמנותית נאה המוקדשת ליום העצמאות. צבעה כחול, כצבע הבולט בדגל מדינת ישראל, ומצויים בה סמל המדינה, סמל צה"ל, דגל ישראל, חומת ירושלים, הימנון 'התקווה', ברכת שהחיינו וקטעי תפילה, ומעל כל אלה שבעת סימני הא"ת ב"ש המסמלים את שילובו של יום העצמאות במסגרת מועדי ישראל (ראו תמונה להלן). 
 קיים דימיון רב בין תוכנו של שביעי של פסח, שבו טבעו המצרים בים סוף ברודפם אחרי בני ישראל בצאתם ממצרים, לבין תוכנו של יום העצמאות: בשניהם הייתה מערכה בין עם ישראל לבין מצרים, ובה ניצח עם ישראל למרות שבדרך הטבע לא היו לו סיכויים לנצח מעצמה כמו מצרים עם צבא מאורגן וכלי נשק משוכללים (ראו דברי רי"ש שפיגל בספרנו פרקי מחקר ליום העצמאות, ירושלים תשנ"ח, עמ' 252-244). ולכן נקבע שהפטרת 'עוד היום' הנקראת בחו"ל ביום טוב שני של שביעי של פסח תהיה ההפטרה של יום העצמאות בארץ ישראל, שכן מתאימה היא מבחינת התוכן ליום זה. 
בעניין הסימן דלעיל הוסיף הרב יואל בן-נון (נס קיבוץ גלויות, תל אביב 2011, עמ' 86):
 "האין ז"ע רמז משמיים? הלוא המנדט הבריטי נסתיים באמת בשבת ו' באייר, בחצות הלילה, ורק מפני שדוד בן גוריון וחבריו החליטו לכבד את השבת, הקדימו את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ליום שישי ה' באייר, והוא  המקביל לשביעי של פסח. זו לבדה סיבה מספקת לכל יראי ה' החרדים אל דברו באמת לחוג את יום העצמאות".
כלומר ההכרזה על עצמאות המדינה ביום שישי ה' באייר, המאפשרת את הסימן ז"ע, נבעה רק הודות להסכמת ראשי המדינה, שלא היו דתיים, להתחשב בשבת. התחשבות זו מפתיעה ומשמחת ודי בגללה לחוג את יום העצמאות.