מדוע נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש בחג השבועות?

מדוע נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש בחג השבועות?

ד"ר בעז שפיגל

המנהג לאכול מאכלי חלב ודבש בחג השבועות נזכר לראשונה בספרות הרבנית באשכנז ובצרפת במאות הי"ג-י"ד. טעמים שונים ומגוונים הוצעו לפשר המנהג הזה, והקדום שבהם נתלה בכך ששבועות הוא "זמן מתן תורתנו". כך למשל כתב ר' אהרון הכהן מלוניל בחיבורו "ארחות חיים" (חלק א, סדר תפלות הפסח ושאר המועדות, אות יג): "ונהגו לאכול דבש וחלב ביום ראשון [של שבועות] מפני שנמשלה תורה לדבש וחלב, כמו שנאמר (שיר השירים ד, יא): 'דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ'".
עניין התורה שנמשלה לחלב הוסבר באופנים רבים כמו אלו השניים: האחד, כשם שחלב הוא אב מזון הנדרש לחיי כל הילודים ולקיומם, אף התורה היא אב מזון, רוחני, הנדרשת לחיי הכול, וזאת כבר מראשית בואנו לעולם. והשני, כשם שהחלב הוא מזון לגיל הרך והקטן, אף התורה אינה נקנית ונלמדת כהלכה אלא אם האדם מתייחס לעצמו כקטן בדעת וכצעיר בחכמה. ולאור זאת, הוא יודע שתמיד עליו להוסיף וללמוד, וגם יש לו מה ללמוד מכל אדם, והוא נכון להכפיף עצמו לרצון האלוקים ומקבל עליו את מרותו. לא בכדי, לא נשתבח משה רבנו בכל התורה אלא בתכונה זו, וככתוב (במדבר יב, ג): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" - כי הענווה היא התכונה הנדרשת להצלחה בלימוד התורה וביישום מצוותיה בחיי היום יום ובמגע עם בני האדם.
ועניין התורה שנמשלה לדבש הוסבר בראש ובראשונה בכך שהדבש לא רק שהוא מתוק, אלא הוא סמל המתיקות, וכפי שאמר שמשון (שופטים יד, יח): "מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ?!", ולפיכך אין כמוהו כמרמז על מתיקות התורה שניתנה לישראל ביום הזה.
אכן, היו שהציעו כיוון אחר למנהג הזה ואמרו שחלב ודבש הם מאפייניה של ארץ ישראל – שהרי כך היא נקראת בתורה ובנביאים: "ארץ זבת חלב ודבש". ובימי קדם, בימי המשכן והמקדש, חג השבועות היה 'החג' של ארץ ישראל - שהרי בו התחילה מצוות הביכורים שנהגה בארץ ישראל בלבד, והביכורים עצמם לא הובאו אלא משבעת המינים שהשתבחה בהם א"י, והמביאים ביכורים גם היו מודים לה' על מתנת הארץ בפסוקים שאמרו (="מקרא ביכורים", דברים כו, ט): "וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". ואולם, לאחר החורבן בטלה מצוות הביכורים ונשתקע מעמדה של א"י וחשיבותה פחתה בחג הזה, ומשום כך ראוי לתת ביטוי למעלת א"י ולשבחה ולעשות בשבועות זכר מסוים לביכורים – וזאת באמצעות מאכלי חלב ודבש.
הנה כי כן, הגם שרובנו מכירים היטב את מקומו של הדבש בראש השנה (לסימן טוב ולבקשה על שנה טובה ומתוקה), ו"תפוח בדבש" הפך לאחד מסמליו המובהקים של ראש השנה, התברר עתה שיש לדבש מקום של כבוד גם בחג השבועות, ולו אך מהטעמים שהוצעו כאן.