מחג האסיף לחג הסוכות

מחג האסיף לחג הסוכות

ד"ר רבין שושטרי

בשמות כג, טז החג נקרא חג האסיף: "ְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה". וכן בשמות לד, כב: "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה". החג הוא חג חקלאי שמציין את סוף השנה החקלאית בזמן האסיף לקראת הזריעה של השנה החדשה והציפייה לגשם. 
בויקרא כג, לד החג מכונה חג הסוכות "דַּבֵּר אֶלבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיקֹוָק". אולם אין בפסוק זה הסבר מדוע נקרא חג הסוכות.

בהמשך הפרק מופיעים הפסוקים המצווים על הישיבה בסוכה ואף מבארים את טעמה:
(לט) אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן:
(מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
(מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
לפי פסוקים אלו חג הסוכות הוא כדי שידעו שהקב"ה הושיב את בני ישראל בסוכות. אך יש לשאול היכן ישבו בסוכות? בנוסף לכך, מדוע מציינים את החג בתשרי הרי הישיבה בסוכות אירעה קודם לכן?
הישיבה בסוכות מוזכרת במסע הראשון של בנ"י בשמות יב, לז: "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף". יש מחלוקת בחז"ל מהם הסוכות. בספרא מובא:
למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, רבי אליעזר אומר סוכות ממש היו, רבי עקיבא אומר בסוכות ענני כבוד היו בעקבות המחלוקת הזאת התפתחו שני כיוונים עיקריים להבין את טעמו של חג הסוכות והציון שלו דווקא בחג האסיף.

הרשב"ם מבאר: "פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש. וזה טעמו של דבר. חג הסוכות תעשה לך באוספך מגרנך ומיקבך באוספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר, למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".
לפי הרשב"ם הישיבה בסוכות באה לפתור בעיה ערכית שיכולה להתעורר בחג האסיף. האדם רואה את הישגיו החקלאיים ויכול לחשוב שכוחו ועוצם ידו עשה זאת. לכן היציאה לסוכה מזכירה לו שהגענו מהמדבר שם היינו ללא בית ונחלה אלא בסוכות והקב"ה נתן לנו את כל האמצעים שבזכותם אנו יכולים להגיע להישגים החקלאיים ובכלל.

האברבנאל מבאר את טעמו של החג לפי האומרים שהסוכות הם ענני כבוד: "ויש מי שאמר שהסכות היו ענני כבוד וענן שהיה הולך לפניהם בעמוד ענן לנחותם הדרך ויומם השמש לא יכם. ובזה יכירו וידעו השגחתו הפרטית על ישר' נחלתו". 
לפי האברבנאל חג הסוכות נועד להזכיר לאדם שיש השגחה פרטית על עם ישראל. נראה שהאדם בחג האסיף זקוק לחיזוק לקראת השנה החדשה. בכל התחלה טמונה חרדה מהעתיד האם נצליח השנה? ולכן דווקא לקראת השנה החקלאית החדשה אנו זקוקים לתזכורת שיש השגחה פרטית כפי שבמדבר היו ענני כבוד.

לסיכום, במקור החג הוא חג חקלאי לציון האסיף. התורה צירפה לחג את הזיכרון של הסוכות במדבר. תוספת זאת נועדה כדי להזכיר לאדם להודות לקב"ה שנתן לנו נחלה ולא כוחי ועוצם ידי ומאידך לתת לאדם ביטחון שהקב"ה משגיח עליו לקראת העשייה של השנה החדשה.