י"ט בכסלו "ראש השנה לחסידות"

י"ט בכסלו "ראש השנה לחסידות"

ד"ר יונתן פיינטוך

י"ט בכסלו נחשב ליום חג מיוחד בחסידות.
תנועת החסידות התחילה באוקראינה במאה ה-18. ייסד אותה ר' ישראל בעל שם טוב, המכונה בקצרה הבעל שם טוב (הבעש"ט). 
החסידות צמחה במזרח אירופה על רקע מצבם הקשה של היהודים שם, שסבלו ממצב כלכלי ירוד ומהתנכלויות רבות של הסביבה הנכרית. תנאי החיים הקשים והתנפצותן של תקוות לגאולה ותקומה יהודית שהופצו באותה תקופה על ידי מנהיגים יהודים שונים, הציבו אתגרים רבים לאמונתם הדתית של יהודים ודבקותם במצוות. המנהיגות הדתית הקיימת – הרבנים בעלי הידע בתורה – ראתה את מרכז החיים הדתיים בלימוד התורה, שהיה במקרים רבים אליטיסטי ולא נגיש לשכבות רחבות של העם. בעקבות זאת, נוצר ריחוק וניכור בינם לאותן שכבות רחבות ופשוטות של יהודים, שלא הצליחו למצוא במנהיגותם מענה רוחני לקשיי הקיום הפיזיים והנפשיים שהם חוו כיהודים בסביבה עוינת.

הבעש"ט וממשיכיו, קֵרבו אליהם את היהודים הפשוטים וקשי-היום. הם הסיטו את המוקד של עבודת האלוהים מלימוד התורה, והדגישו יותר את התפילה, את האמונה באלוהים, ואת היכולת והיעוד של כל יהודי להרגיש קרוב לאלוהים, גם אם הוא נמנה עם השכבות הפשוטות של העם שאין להן הזדמנות לעסוק בתורה. תורת החסידות אימצה מושגים מהקבלה, אלא, שבשונה מהקבלה הקלאסית, שעוסקת בדמותו של אלוהים, החסידות מתמקדת בנפש האדם, וביכולתו להתקרב לאלוהים. החסידות משתמשת במונחים שמופיעים בקבלה לתיאור כוחותיו הנפשיים השונים של האדם.

אחד מתלמידיו הקרובים ביותר של הבעש"ט, היה ה'מגיד ממעזריטש' – הוא למעשה זה שהפך את החסידות מתנועה מקומית וקטנה יחסית לתנועה שהתפשטה בכל מזרח אירופה ומעבר לכך, על ידי תלמידיו שהתפזרו לאיזורים שונים והקימו מרכזים בהנהגתם שהפיצו את תורת החסידות. ה'מגיד' נפטר בי"ט כסלו, ויום פטירתו מצויין ביום הזה כ'הילולה' בכל רחבי העולם החסידי. מעבר לכך, אחד מתלמידיו החשובים היה ר' שניאור זלמן מלאדי, שנדד לאיזור רוסיה הלבנה, וייסד ענף חשוב בחסידות – חסידות חב"ד. אחד מחידושיו הגדולים של ר' שניאור זלמן היה שבניגוד לקודמיו – הוא עסק בכתיבה שיטתית ומסודרת של התורה החסידית, שבמרכזה חיבורו החזוב – ספר ה'תניא'. חידוש זה עורר כלפיו התנגדות גם בתוך עולם החסידות, שחלקה האמין בכך שהתורה החסידית צריכה להיווצר ולעבור בצורה חיה ודינאמית יותר – כתורה בעל פה. אבל ההתנגדות העזה שהוא עורר היתה מחוץ לעולם החסידות, שם חששו מאד מצורות החשיבה החדשות והלא-קונבנציונליות שהחסידות חידשה, בייחוד על רקע הנסיון המר במאה ה-17 עם התנועה השבתאית, שגרמה לשבר גדול העולם היהודי. ההתנגדות ל'בעל התניא' הגיעה לכך שהלשינו עליו לשלטונות הרוסיים (שלטון הצאר) והוא נאסר ונלקח לחקירה באשמה של הפצת תכנים נגד השלטונות. בחקירה עצמה הוא הרשים את השלטונות לטובה ושכנע אותם שאין במעשיו כל פעילות נגד השלטון, והוא שוחרר ממאסר בתאריך י"ט בכסלו, לכן התאריך הזה הפך ליום חגיגי עוד יותר בחסידות חב"ד, כחג ה'גאולה'. 

י"ט בכסלו נחגג מאז במיוחד בחסידות חב"ד אבל גם בשאר העולם החסידי, כיום שמח שבו עושים סעודות חגיגיות, ובעיקר שרים ומנגנים ניגונים חסידיים – מכיון שחידוש נוסף שהחסידות הביאה לעולם הוא דגש על עולם המוסיקה והניגון.