ד"ר יוסף פריאל
הקשר שבין הזמר העברי לתנ"ך; ר' חזקיה בן מנוח (חזקוני); החלוקה של פרשיות השבוע
קורות חיים
ד"ר יוסף פריאל הוא בעל תואר ראשון בתנ"ך מ'המכללה ירושלים', ותואר שני (בהצטיינות) ושלישי בתנ"ך מאונ' בר-אילן. עבודות התזה והדוקטור שלו עסקו בחזקוני, ר' חזקיה בן מנוח, פרשן צרפתי מן המאה ה-13 שכתב פירוש מקיף מאד ורגיש מאד לתורה.
ד"ר פריאל מלמד בביה"ס ללימודי יסוד ביהדות החל משנת 2009.
באחת עשרה השנים האחרונות חוקר פריאל את הקשר בין הפזמונאים הישראליים לבין התנ"ך, ופרסם ארבעה מאמרים בנושא, שדרכם הפך להיות 'הביוגרף' של יורם טהרלב ודודו ברק, כמו כן כתב על נתן יונתן ואהוד מנור.
עיסוק זה בזמר העברי הוביל לשינוי מוקדי ההוראה של ד"ר פריאל, ובנוסף לקורסים בתנ"ך, הוא מלמד גם חמישה קורסים מוסיקליים בביה"ס ללימודי יסוד.
עיסוקו זה של פריאל בתחום הזמר העברי חורג גם מגבולות האקדמיה - הוא בעל פינת רדיו "השיר בפרשה" ב"כאן מורשת", ויועץ זמר עברי ומנחה ערבי זמר בכל הארץ, ובעיקר בעירו אריאל.
בנוסף, משמש פריאל רב בית כנסת בעיר מגוריו, ומחתן בהתנדבות זוגות מטעם ארגון רבני "צהר".
מחקר
הקשר שבין הזמר העברי לתנ"ך; ר' חזקיה בן מנוח (חזקוני); החלוקה של פרשיות השבוע
קורסים
01-211 סדנה: סוגיות מוסריות בספר בראשית
שמו האמיתי של הקורס הוא "מה שהגננת דילגה ומה שהמורה לא רצתה לענות". התנ"ך, כיצירה ספרותית מורכבת, מציג את גיבוריו בהיבטים שונים. למרות שאנו נוהגים לתפוס את גיבוריו ובעיקר את האבות כדמויות מופת אנושיות ודתיות, אין הכתוב נמנע מלספר על חולשותיהם וטעויותיהם. לעומת דרך זו, רובם של המדרשים ורובם של פרשני המקרא המסורתיים ניקו את גיבורי המקרא מכל רבב. על דיאלקטיות זו, מקורותיה ומטרותיה יעסוק קורס זה.
01-038 נשים במקרא: אופי, יופי ודופי
שתי תנועות חשובות שהשתלבו זו בזו: חקר המקרא והתנועה הפמיניסטית "פתחו את העיניים" גם לקוראי התנ"ך, שבעצם, הנשים שבו הן פועלות וחשובות יתר על מה שניכר ממבט ראשוני. בתנ"ך נמצאות מנהיגות, נביאות, וסתם נשים יוזמות שהשאירו חותם על חלק נכבד מן האירועים בהם עוסק התנ"ך. בקורס זה נעסוק בדמויות הנשיות המרכזיות של התנ"ך הן בעזרת שימוש בכלים ספרותיים, הן בעזרת הספרות המדרשית, ובעיקר בעזרת ניתוח פסיכולוגי של הדמויות.
01-042 ירמיהו ויחזקאל: חברה, דת ופוליטיקה במאה השישית לפני הספירה
ירמיהו הנביא מלווה את ארבעים השנים האחרונות לפני החורבן. על אף שספרו עמוס בנבואות, מסתתר בין השיטין סיפור היסטורי רחב, לאומי ואישי, אפילו רגיש במידת מה, והוא יהיה מרכזו של הקורס: תולדות חייו של הנביא שמהווים בבואה אמיתית וכואבת לשלל האירועים הקשים שעוברים על העם. דברים דומים חווה יחזקאל הנביא, ונעסוק גם בו כפי שיותיר הזמן.
אין אנו מתכוונים בקורס ללמוד את כל הספרים, גם לא את רוב נבואותיהם, אלא בעיקר את החוט ההיסטורי שיוצר את הסיפור של התקופה כפי שעולה מן הספרים.
01-034 השתקפות סיפורי התורה בזמר העברי
קורס זה הינו השלמה לקורס "השתקפות דברי הנביאים והכתובים בזמר העברי", אם כי ניתן לקחת אותו לפני השני, ואפילו במקביל אליו.
התנ"ך, כספר המתורגם ביותר בהיסטוריה האנושית, הוא אבן יסוד לאלפי פריטי ספרות. גם הזמר העברי המתחדש שהחל להיכתב בראשית הציונות והלך ופרח עם התקדמות המדינה ומוסדותיה, השתמש בתנ"ך, פירש אותו ואף ביקר אותו בדרכו הספרותית. בקורס זה נלמד כמה מסיפורי התנ"ך, מעט על ההיסטוריה של המדינה, הרבה על מוסיקה ישראלית, ונחבר ביניהם.
הקורס משלב בין ארבעה תחומים: התרבות הישראלית, הספרות המודרנית, התנ"ך והמוסיקולוגיה.
01-036 השתקפות דברי הנביאים והכתובים בזמר העברי
קורס זה הינו השלמה לקורס "השתקפות סיפורי התורה בזמר העברי", אם כי ניתן לקחת אותו לפני השני, ואפילו במקביל אליו.
התנ"ך, כספר המתורגם ביותר בהיסטוריה האנושית, הוא אבן יסוד לאלפי פריטי ספרות. גם הזמר העברי המתחדש שהחל להיכתב בראשית הציונות והלך ופרח עם התקדמות המדינה ומוסדותיה, השתמש בתנ"ך, פירש אותו ואף ביקר אותו בדרכו הספרותית. בקורס זה נלמד כמה מסיפורי הנביאים, כמה מנבואותיהם וכתיבתם ההגותית, מעט על ההיסטוריה של המדינה, הרבה על מוסיקה ישראלית, ונחבר ביניהם.
הקורס משלב בין ארבעה תחומים: התרבות הישראלית, הספרות המודרנית, התנ"ך והמוסיקולוגיה.
01-030 סדנה מוסיקלית: פזמונאי ישראל כותבים תנ"ך
התנ"ך, כספר המתורגם ביותר בהיסטוריה האנושית, הוא אבן יסוד לאלפי פריטי ספרות. גם הזמר העברי המתחדש שהחל להיכתב בראשית הציונות והלך ופרח עם התקדמות המדינה ומוסדותיה, השתמש בתנ"ך, פירש אותו ואף ביקר אותו בדרכו הספרותית. בקורס זה נכיר את הפזמונאים (ונעמוד בקורס על ההבדל בינם לבין המשוררים) שהרבו להשתמש בתנ"ך במהלך כתיבתם. הקורס יעסוק ב-15 פזמונאים בולטים (מנעמי שמר ועד חנן בן ארי) שפעלו ב-50 השנה האחרונות.
01-212 עיונים במגילות רות ואסתר
חמש המגילות צופנות בחובן עולם עשיר של חכמה, גיוון טקסטואלי וספרותי ומערכת של ערכים אוניברסאליים ודתיים. חשיבות מסרים אלה הובילה את המסורת היהודית לנוהג של קריאת המגילות במועדים הרלבנטיים לתכנן ולהפכן לאבני יסוד במעגל השנה היהודי. על איכויות שתיים ממגילות אלה נעמוד בקורס זה: שתי גיבורות, יוזמות ומתוחכמות, שזכו לספר על שמן בתנ"ך.
פירסומים
רשימת פרסומים:
(2005) "יהושע ושמות כספרי בבואה", מורשתנו, טז (תשס"ה), עמ' 37–58.
(2005) "על החזרה בתיאור ימי המילואים", בתוך: לייב מוסקוביץ (עורך), מפרות האילן, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשס"ה, עמ' 219–221.
(2006) "סמיכות הפרשיות בפרשת שלח והקשר בדרך הרמז בין הציצית למרגלים", מורשתנו, יז (תשס"ו), עמ' 75–92.
(2007) "על האריכות בקרבנות הנשיאים", שמעתין, 166 (תשס"ז), עמ' 15–18.
(2008) "התנכרות יוסף לאחיו: נקמה או תהליך חינוכי?", טללי אורות, יד (תשס"ח), עמ' 35–52.
(2009) "כמה 'לשונות גאולה' יש בכתוב?", מורשתנו, יח (תשס"ט), עמ' 199–209.
(2010) "רבנו יוסף בכור שור: מעמדו בעולם הפרשנות ותהליך החשיפה המחודש של פירושו", אורשת (שילוב של טללי אורות ומורשתנו), א (תש"ע), עמ' 113–126.
(2011) " 'שמו' של ספר ויקרא: זיהוי מוקד רעיוני חדש בספר המאפשר הוראה איכותית לטקסט מרוחק", הגיגי גבעה, יד (תשע"א), עמ' 47–78.
(2011) "חלוקת פרשות השבוע בספר דברים (ותרומתה לזיהוי רעיונות יסוד בנאום משה)", אורשת, ב (תשע"א), עמ' 53–74.
(2011) "מזמור קכ כפתיח לשירי המעלות", בתוך: יעקב אפשטיין ויעל ברוש (עורכים), מאורות תהלים, אלקנה תשע"א, עמ' 334–336.
(2012) "משמעות הדמיון בין טהרת המצורע וחנוכת הכוהנים", אורשת, ג (תשע"ב), עמ' 35–41.
(2013) "מילת קוד בלשון המקרא: לוז כמקרה מבחן", שמעתין, 184 (תשע"ג), עמ' 57–64.
(2013) "פירוט השלל במלחמת מדין: עיון באריכות טקסטואלית חריגה בתורה", אורשת, ד (תשע"ג), עמ' 77–86.
(2015) "Hezekiah Ben Manoach", Encyclopedia of the Bible and its Reception online (EBR).
(2015) "רצח גדליה" – מבט נוסף", אורשת, ו (תשע"ה), עמ' 57–64.
(2017) "שירת התנ"ך של יורם טהרלב", מחקרי גבעה, ד (תשע"ו-תשע"ז), עמ' 169–201.
(2018) "הארץ הטובה, ההר הטוב ונביאו אליהו בשירי יורם טהרלב", מחקרי גבעה, ה (תשע"ח), עמ' 189–208.
(2020), "שירת התנ"ך של דודו ברק", מחקרי גבעה, ז (תש"ף), עמ' 15–37.
(2021) " 'מת אב ומת אלול' לנתן יונתן: האב, הבן וכתבי הקודש", רינה בן שחר וניצה בן ארי (עורכות), דברי הכנס התשיעי 'העברית שפה חיה', הוצאת אוניברסיטת תל-אביב והקיבוץ המאוחד (בדפוס) תשפ"א.
הרצאות בכנסים מדעיים:
| יוני 2024 | אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה למוסיקולוגיה, כנס "מי אני שיר ישראלי" | "הזמר הישראלי בין המקרא לפוליטיקה – על 'שנים עשר מרגלים (כנען)' של שלומי שבן" |
| June 2024 | University of Washington (U.S.A) | "About numbers of slain in the bible" |
| אפריל 2024 | אוניברסיטת בר-אילן, הכנס האקדמי של הפקולטה ליהדות | "וידם אהרן" –אפשרויות פרשנות שונות לסיטואציה רגשית במקרא" |
| מאי 2023 | "מכללת גבעת-וושינגטון, כנס אקדמי "רב תרבותיות בהוראת תנ"ך | "השתקפות ספר דברי הימים בזמר העברי" |
| ינואר 2023 | אוניברסיטת בר-אילן, הכנס השנתי האקדמי של בית הספר ללימודי ביסוד ביהדות | "מסע בלשי בעקבות נתן יונתן ו'מת אב ומת אלול' שלו" |
| אוגוסט 2022 | הקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים | "השתקעות השיח היהודי-מסורתי בזמר העברי החדש" |
| יוני 2021 | מכללת גבעת-וושינגטון, כנס אקדמי "פרשנות ימי הביניים" | "חזקוני ורמב"ן - מי קדם למי?" |
| June 2021 | York University (Toronto) | The Biblical Poetry of Ehud Manor |
| August 2019 | University of Aberdeen: International Organisation for the Study of the Old Testament (IOSOT) |
Why did Yehu Ben Nimshi Not Reunite the Kingdoms of Judah and Israel After his Revolt? |
| יוני, 2019 | כנס "מי אני שיר ישראלי", המחלקה למוסיקולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן | "שירי יום הזיכרון במערכת החינוך: ההדרות, החסרונות והטעויות". |
| מאי, 2019 | הכנס השנתי האקדמי של בית הספר ללימודי יסוד ביהדות, אוניברסיטת בר אילן | "דמותה של רחל בזמר העברי" |
| פברואר, 2019 | כנס אקדמי "העברית שפה חיה", מכללת אורנים |
'מת אב ומת אלול' לנתן יונתן: בין האב, לבן ולכתבי הקודש" |
| June 2018 | University of Amsterdam | "The Biblical Poetry of Dudu Barak" |
| אוגוסט, 2017 | הקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים |
"הוספה בעייתית לדפוסי פירוש רש"י לשמות לא, יח" |
| June 2017 | University of New York (U.S.A) | "The Biblical Poetry of Yoram Taharlev" |
| יוני, 2017 | כנס "מי אני שיר ישראלי", המחלקה למוסיקולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן |
"תגובת הפזמונאות הישראלית לתוצאות מלחמת ששת הימים". |
| מרץ, 2017 | כנס אקדמי "ירושלים במקרא", מכללת גבעת-וושינגטון |
"תגובת הפזמונאות הישראלית על השיבה לירושלים המקראית" |
| June 2016 | Brown University, Providence (U.S.A) | Which can be a commentator dealing with language and not a linguist: Hizkuni as a test case?" |
| יוני, 2015 | כנס "מי אני שיר ישראלי", המחלקה למוסיקולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן |
"שלמה ארצי א, שלמה ארצי ב: המהפך 1977". |
| פברואר, 2014 | כנס אקדמי "ריאליה מקראית",מכללת גבעת-וושינגטון |
"על כסף, מדיה וריאליה מקראית". |
| December 2013 | AJS, Boston (U.S.A) | The Influence of Rabbi Yehuda HaHasid’s Biblical Commentary on the Hizkuni" |
| אוגוסט, 2013 | הקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים |
"רגישות פסיכולוגית בפרשנותו של ר' חזקיה בן מנוח (חזקוני)" |
| מאי, 2011 | כנס בנושא: פרשנות ימי הביניים, אוניברסיטת חיפה |
"חזקוני – זמנו ומקומו, ממצאים חדשים" |
תאריך עדכון אחרון : 12/12/2024
