ד"ר אלי גורפינקל
פילוסופיה יהודית בימי הביניים ובראשית הרנסנס, תוך התמקדות בדרכים שבהם התפרשה משנת הרמב"ם; המשיחיות - תנועות משיחיות והאופנים שבהם נתפסת המשיחיות בתנועות ובמסורות שונות בעם היהודי; אתיקה והלכה; אתיקה רפואית ויהדות; פילוסופיה של ההלכה
קורות חיים
ד"ר אלי גורפינקל הוא בעל תואר ראשון בתנ"ך ובתורה שבעל פה, ותואר שני ושלישי בפילוסופיה יהודית. עבודת הדוקטור שלו (2011) נכתבה בהנחייתו של פרופ' דב שוורץ ועסקה בפירושי מורה הנבוכים של ר' דוד מיסיר ליאון (רדמ"ל), רב באיטליה ובבלקן במאות ט"ו -ט"ז. במסגרת המחקר ההדיר ד"ר גורפינקל מכתבי יד את פירושו הארוך של רדמ"ל, 'עין הקורא', מיפה את דרכי פרשנות מורה הנבוכים של המחבר ובני דורו, ובחן את האופנים שבהם התקבלה והתפרשה משנת רמב"ם בזמנם ומקומם.
אחד מפירות המחקר הוא טקסט נוסף מאת רדמ"ל, 'שבח הנשים', שעומד להתפרסם לראשונה בקרוב. חיבור זה מלמד על מעמד האישה באיטליה ומשתתף בשיח הספרותי בן-זמנו אודות מקומן ותפקידן של נשים במשפחה ובקהילה. ד"ר גורפינקל ממשיך לעסוק בהגות הרמב"ם, פרשנותה והתקבלותה בימי הביניים וראשית העת החדשה, ופרסם עד כה עשרות מאמרים בנושא.
הוא עוסק גם ביסודות האמונה המימוניים ובהתקבלותם, ואחד מאפיקי המחקר הוא תולדות המשיחיות היהודית ותפיסות הגותיות אודות המשיחיות ותחיית המתים. בשנת 2018 יצא לאור ספרו 'שני חיבורים על תחיית המתים: הוויכוח שלא שכך'.
בנוסף, ד"ר גורפינקל מתעניין גם בפילוסופיה של ההלכה, ולצד מחקריו בהגות יהודית של ימי הביניים, הוא כותב ומרצה על אתיקה, הלכה, והגות יהודית מודרנית.
מחקר
פילוסופיה יהודית בימי הביניים ובראשית הרנסנס, תוך התמקדות בדרכים שבהם התפרשה משנת הרמב"ם; המשיחיות - תנועות משיחיות והאופנים שבהם נתפסת המשיחיות בתנועות ובמסורות שונות בעם היהודי; אתיקה והלכה; אתיקה רפואית ויהדות; פילוסופיה של ההלכה.
קורסים
03-056 סדנה: רפואה, חיים ומוות: אתיקה, חוק והלכה
כבר בעולם העתיק התמודדו הרופאים עם דילמות אתיות שמעורר העיסוק בחיי אדם ובנושאים אינטימיים, וההתפתחות הטכנולוגית והערכית בדורות האחרונים העמיקה והרחיבה את הדיון,במהלך הקורס נדון יחדיו בקונפליקטים שמעוררות סוגיות אלה, נסקור ונמפה את העמדות האתיות, הערכיות, המשפטיות וההלכתיות השונות בסוגיות מהותיות אלה. נדמה שהדיון יעמיק את המודעות והבנה בסוגיות אזרחיות-ערכיות ויקנה כלים להתמודד עימם באופן עצמאי, תוך הקשבה לעמדות שונות ומגוונות והתחשבות במגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית.
03-214 סדנה: פוריות ולידה: אתיקה, חוק והלכה
בעשורים האחרונים חלה תמורה עצומה ביכולת האנושית לווסת את מערכת הרבייה והפריון: מניעת הריון, הפלות, הפריה חוץ גופית, שיבוט, ועוד.
ההתפתחות טכנולוגית מעוררת שורה של דילמות שבהן מתחבטים מומחי אתיקה ואנשי דת בכל העולם. במהלך הקורס נדון יחד בשאלות הערכיות, נבחן את הפתרונות שנתן המחוקק הישראלי בחלק מהן, ואת הסעד של בתי המשפט במקרים אחרים. במקביל נסקור את מגוון העמדות ההלכתיות-דתיות בנושאים אלה, ונשווה בין החוק הישראלי ובין העמדות העולות מן המשפט העברי.
הרעיון המשיחי נזכר בתנ"ך, פותח בדברי חז"ל ובמאה ה-י"ב הגדיר אותו הרמב"ם כאחד מ'עיקרי האמונה'. אמנם, לא המשיחיות אינה רק סוגיה תיאולוגית. היא רעיון מנחה של תפילות ומאוויים בני אלפי שנים והיא עיצבה תנועות שעוררו תסיסה, גלי מרידות ושידוד עולמות בחברה היהודית ואף הכללית בעת העתיקה, בימי הביניים, בעת החדשה, ומשפיעה עד ימינו.
הקורס סוקר את המשיחיות היהודית במהלך הדורות ובוחן את התגבשותם התיאולוגית והמעשית של זרמים, תפיסות ותנועות משיחיות ותנועות שעיצבו את תפיסתן אל מולן.
03-215 סדנה: מסורת במחלוקת: האל והבריאה (א')
היהדות מוצגת כבעלת עמדה מוצקה בכל נושא ותחום, אך למעשה קיים עולם תוסס של מחשבה והגות יהודית, מגוון רחב של עמדות וזרמים הגותיים נפגשים, מתפלמסים וחולקים.
הקורס עוסק בסוגיות מרכזיות במחשבה היהודית לדורותיה ובוחן את גלגולם של הרעיונות במהלך הדורות. הוא מתרכז בדיונים אודות האופן בו נתפשו האל והבריאה במסורות היהודית, ובין נושאיו סוגיות כמו מה משמעות האמירה שהאל בשמים? האם הוא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? האם 'הכל מכתוב', ועוד.
03-216 סדנה: מסורת במחלוקת: האדם מול בוראו (ב')
היהדות מוצגת כבעלת עמדה מוצקה בכל נושא ותחום, אך למעשה קיים עולם תוסס של מחשבה והגות יהודית, מגוון רחב של עמדות וזרמים הגותיים נפגשים, מתפלמסים וחולקים.
הקורס עוסק בסוגיות מרכזיות במחשבה היהודית לדורותיה ובוחן את גלגולם של הרעיונות במהלך הדורות. הוא מתרכז בדיונים אודות דרכי העבודה הדתית והאופנים שבהם עומד האדם אל מול האל, ובהן: האם מותר להתפלל לצדיקים? האם יש גלגול נשמות, מה יקרה ב'תחיית המתים' ומה זה בדיוק 'גן עדן'?
03-095 טעמי המצוות במחשבה היהודית
היהדות אינה רק דת; היא אורח חיים מלא, הכולל תפיסות עולם מגוונות, ערכים, וריטואלים המתייחסים כמעט לכל היבט ותחום בחיים, אישי וציבורי – המצוות.
האופן המדויק שבו יש לקיים ריטואלים אלה נידון ב'הלכה', אך במהלך הדורות נידונה רבות גם המשמעות שלהם – הסיבות והתכלית של מערכת המצוות בכללותה ושל כל הוראה והנחייה ספציפית. מתברר, שהוגים שונים הסבירו את אותו מעשה (או איסור) באופנים שונים ומגוונים. הקורס מבקש לעסוק ברכיב חשוב זה של התרבות היהודית ומבקש להציע מגוון אופקים משמעוות לריטואלים המסורתיים.
פירסומים
רשימת פרסומים:
ספרים:
שני חיבורים על תחיית המתים: הוויכוח שלא שכך, רמת‑גן: הוצאת בר-אילן, תשע"ח, 293 עמ'.
'שבח הנשים': הנשים המשובחות ודרכיהן, יצירה יהודית-איטלקית מן האימפריה העו'תמנית; מכון בן צבי [בדפוס], 344 עמ'.
כתבי עת ומאספים שפיטים (מוצגים להלן בסדר נושאי):
הרמב"ם: משנתו ופרשניו
"הרמב"ם – בין דוגמטיקה לליברליות", דעת 60 (חורף תשס"ז), עמ' 5 -28.
"הרמב"ם והקבלה ‑ ביבליוגרפיה מוערת", הרמב"ם בנבכי הסוד: מחווה למשה חלמיש, אברהם אלקיים ודב שוורץ (עורכים) [=דעת 64–66 (תשס"ט)], עמ' 417–485.
"פירוש הקדמת מורה הנבוכים לר' דוד אבן יחייא", קבץ על יד כ"ד (תשע"ו), עמ' 259–350.
"פירוש מורה נבוכים המיוחס לר' דוד מסיר ליאון''', קבץ על יד כ"ב (תשע"ד), עמ' 201–258.
"האומנם "שכח הרמב"ם מקרא מפורש"?: גובה ערכי אדם בהלכות ערכים", Hebrew Union College Annual 84–85 (2013–2014), החלק העברי, עמ' קטו–קלו.
"חובב ציון קורא את 'מורה הנבוכים': הערות והגהות ר' יעקב בכרך למורה הנבוכים ולפירושי נרבוני וסטאנוב", בתוך: JSIJ 1.5 (2019), pp. 1–53
"'אם הזיק בגופו – ינזק בגופו' (מורה הנבוכים ג, מא): 'עַיִן תַּחַת עַיִן' בשיטת הרמב"ם", דיני ישראל לג (תש"ף), עמ' 55–107.
"האל הזועם: 'לא תמצא לשון 'חרון אף'... אלא בעבודה זרה לבד'", דעת 89 (2020) [בדפוס].
"'כי צער בעלי חיים בזה גדול מאוד' (מו"נ ג מח): טעמי איסור 'אותו ואת בנו' ומצוות שילוח הקן - בין משנה תורה למורה הנבוכים", דעת 90 (2021) [בדפוס].
"השבעת המעיינים ב'מורה הנבוכים' כמפתח פרשני לחיבור" (בשיפוט).
עיקרי האמונה
"השפעת תמורות מחשבתיות על נוסחי 'אני מאמין'", כנישתא ד (תש"ע), עמ' נא–קיב.
"העיסוק בעיקרים אחרי הרמב"ם - בין רצף לתמורה", עלי ספר כ"ב (תשע"ב), עמ' 5–17.
"ייחודו של עם ישראל כעיקר אמונה", דעת 81 (תשע"ו), עמ' 207–235.
"י"ג עיקרי האמונה וי"ג מידות הרחמים", דעת 84 (תשע"ח), עמ' 35–81.
"פסיקה והכרעה בסוגיות הגות והשקפה בעת החדשה המאוחרת: גישות עקרוניות ונוהגים רווחים", מחשבת ישראל א (תשע"ט), עמ' 169–199.
"סדר ומבנה ברשימת העיקרים המיימוניים – בין צורה למשמעות", מדעי היהדות [בדפוס].
"שריד מפירוש על י"ג העקרים מן המאה הי"ד(?)", עלי ספר [בדפוס].
'שערי רחמים': פירוש שלשה עשר עיקרים לרמב"ם על דרך הפילוסופיה והקבלה", בתוך: Kabbalah 46 (2020), pp. 209-285
"Dogma, Judaism", Hans-Josef Klauck and others (eds.), Encyclopedia of the Bible and its Reception (EBR), Vol. IV, Berlin, De Gruyter: 2013, pp. 1063–1064.
הוגים יהודיים ברנסאנס: ר' דוד מסיר ליאון ור' יצחק אברבנאל
[עבודת הדוקטור: עין הקורא: פירושי מורה הנבוכים].
"האם היה ר' יצחק אברבנאל פלגיאטור? דיון חדש בקטרוג ישן", היצירה בספרד בהיבט הרב תחומי [בדפוס].
"ר' דוד מסיר ליאון והתקפתו החריפה על ר' יצחק אברבנאל", מדעי היהדות 53 (תשע"ח), עמ' 170–207.
"חידת מחברו של 'תהלה לדוד' המיוחס לר' דוד מסיר ליאון", בתוך: דב שוורץ וגילה פריבור (עורכים), בנתיבי הספר העברי: מספר יצירה ועד לכתבי הרב יוסף דב סולובייצ'יק [=עלי ספר כו–כז], רמת‑גן תשע"ז, עמ' 205–236.
"העיסוק בחכמות במשנת ר' דוד מסיר ליאון", בד"ד 33 (תשע"ח), עמ' 31–58.
"הפרשנות ה'ראויה' ומתודות אזוטריות בפירושי ר' דוד מסיר ליאון למורה הנבוכים", מחשבת ישראל 2 (תשפ"א), עמ' 180–216.
"פירוש איכה (א א–ו) לר' דוד בן יהודה מיסיר ליאון" (בשיפוט).
"Messer Leon, David ben Judah | Messer Leon, David ben Judah", Encyclopedia of the Bible and its Reception (EBR), Vol. VIII, Berlin, De Gruyter: 2020.
מהר"ל מפראג
"שלושת יסודות האמונה של מהר"ל מפראג", JSIJ 18 (2020) , עמ' 1–18.
"'בְּאֵר הַגוֹלָה' למהר"ל מפראג: השם ומשמעותו", 4 (2013), pp. 29–36 Quntres
"'נצח ישראל' למהר"ל מפראג ותפיסות הגאולה של ר' יואל טייטלבוים מסאטמר", דעת 78 (חורף תשע"ה), עמ' 77–91.
"התבנית הקבלית של כתבי המהר"ל מפראג", KabbalahVol 36 (2017), pp. 261–301
"ספרי המהר"ל במהדורת יסוד חדשה", המעין נב, ד (תמוז תשע"ב), עמ' 57–62; "תגובה לתגובה", שם נג, א (תשרי תשע"ג), עמ' 96–97.
"ספרי מהר"ל במהדורה חדשה: מהדורת ברקוביץ תשע"ה", המעין נו, ד (תמוז תשע"ו), עמ' 66–78.
עניינים אחרים
"ראב"ע וזיהוי העיר קדש: דרכו של ר' זכריה בן משה ביישוב השגת רמב"ן על ראב"ע", בית מקרא נב (תשס"ז), א, עמ' 117–125
"מנחת קנאות לר' זכריה בן משה הכהן מקנדיאה: מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא, חילופי נוסח, והערות פרשניות", קבץ על יד כ (תשע"א), עמ' 125–279.
"האם ביקר ר' עקיבא בביתו במהלך עשרים וארבע שנות לימודו? פרשנות הטקסט והשלכותיה החינוכיות בדבריהם של דרשנים ובעלי המוסר", דרך אגדה יד (תשע"ט), עמ' 193–214.
Mercy, Medieval Judaism, Encyclopedia of the Bible and its Reception (EBR), Vol. VIII, Berlin, De Gruyter: 2020.
מאמרים נוספים:
"מפתח מקורות לעיון והשוואה בספר מורה נבוכים", ניצני ארץ יב (תשנ"ח), עמ' 268–293.
"חובת ההתייעצות לפני מתן גזר דין", משפטי ארץ א: דין דיין ודיון (תשס"ב), עמ' 387–441.
"החותם על שטר שלא קרא או שלא הבין את תוכנו - 'חוזה אחיד' בהלכה", משפטי ארץ ב: טענות וראיות (תשס"ה), עמ' 299–309.
"נוסח אמירת 'אני מאמין': בירור נוסף", עץ חיים ד, א (י), (תשרי תש"ע), עמ' רט–ריג.
" 'זאת התורה לא תהא מוחלפת': במה דברים אמורים", עץ חיים ד, ג (יב), (אלול תש"ע), עמ' רצז–שא.
"'גאולה שלישית אין לה הפסק' – במה דברים אמורים?", המעין נא, ג (ניסן תשע"א), עמ' 53–64.
"'גאולה שלישית אין לה הפסק' – לחזור על הראשונות: תגובה לביקורת", המעין נב, א (תשרי תשע"ב), עמ' 61–65.
"הולך בראש גולים: ר' יצחק אברבנאל", סגולה 24 (אייר תשע"ב), עמ' 30–39.
"פרשת 'ויהי בנסֹע' – ספר בפני עצמו: האומנם יש שבעה חומשים בתורה", דף שבועי, הפקולטה למדעי היהדות – אוני' בר-אילן, גיליון 1071 (פרשת בהעלותך תשע"ד), עמ' 3–4.
"ולא תעלה במעלֹת על מזבחי", דף שבועי, הפקולטה למדעי היהדות – אוני' בר-אילן, גיליון 1106 (פרשת יתרו תשע"ה), עמ' 1–3.
"טיבם ומקורם של לוחות הברית", דף שבועי, הפקולטה למדעי היהדות – אוני' בר-אילן, גליון 1308( פרשת יתרו תשע"ט), עמ' 1–3.
"רב ישן בעולם חדש: הרב חיים הירשנזון", סגולה 53 (תשרי תשע"ה), עמ' 54–61.
"החותם על שטר שלא קרא או לא הבין על מה חתם: ''חוזה אחיד" בהלכה" [נוסח מעודכן], משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם (תשע"ו), עמ' 77–88.
Treasures of Exile: Don Isaac Abravanel", Segula 21 (3–4 2014), pp. 16–25.
תאריך עדכון אחרון : 04/09/2024